בס"ד


מאמרים ועיונים
מס. סידורי:1340

על פסק 417 - בעניין מקח טעות ברכב שירד ערכו בריבוי בעלויות

תאריך:
מחבר המאמר:

בעניין מקח טעות ברכב שירד ערכו בריבוי בעלויות

לחץ לפסק עליו ניתנו ההערות.

לפסק נוסף עם מסקנה דומה, מס 515 מב"ד ארץ חמדה גזית פ"ת, אות ז. 

פסק נוסף עם מסקנה שונה, מס 447 מב"ד נתיבות המשפט.


הערה

א) בסעיף ט. נכתב: "צודק הנתבע שביטול המקח יגרום לנזק נוסף היות שהרכב ירשם כ"יד חמישית". וא"כ הרי זה מצב שא"א להחזיר המקח. וע"כ נראה במקרה זה לא לבטל המקח, אלא להשלים את ההפרש בדמים".

יש להקשות, מדוע אם יש נזק למוכר לא ניתן לבטל את המקח כאשר יש מקח טעות?

בסימן רלב נאמר:

"הלוקח מקח מחבירו והודיעו שהוא מוליכו למדינה פלונית למכרו שם ואחר שהוליכו לשם נמצא בו מום, אינו יכול לומר החזר לי מקחי לכאן אלא מחזיר לו הדמים, והמוכר מטפל להביא ממכרו או למכרו שם".

אף שיש למוכר נזק ניתן לבטל את המקח.

ב) בפסק הדין נראה שמקבלים את טענות התובע בלא לבדוק את הנתונים. ישנו ויכוח כמה הרכב שווה במחירון, ובית הדין כתב בסעיף יב: "אף אם נקבל את דברי התובע..." מדוע יש לקבל את דבריו ולא לבדוק זאת עם שמאי וכדו'?

ג) בית הדין כתב (סע' י) ששכירות רכב לשבועיים שווה יותר מאלפיים שקלים. האם רכב שהוציאו עליו זמן וטירחה כזו שעושים לקניית רכב שווה לרכב השכרה? ועוד שבשבועיים אלו הקונה שילם ביטוח ועוד הוצאות שודאי היו לו, ועוד האם רכב במצב זה עומד להשכרה? לא במקרה הרכב נמכר מחברת השכרה לפני שני בעלים?

הרב משה מאיר אבינר.


בעניין הנ"ל

בפסק הדין הנ"ל נקבע כי למרות שנפסק כי היה מום ברכב המאפשר לטעון למקח טעות ההחזרה אינה אפשרית היות והיא תגרום להוספת שתי "ידים" לרשיון הרכב מה שיפחית את ערכו במידה ניכרת. כך פסק גם בית הדין של ארץ חמדה-גזית בפסקי דין נוסף (515 באתר זה, או https://www.beitdin.org.il/Article/346 באתר ארץ חמדה).

אולם בית דין נתיבות המשפט בנתיבות בפסק דין 447 לא פסק כן ונימוקם עמם:
בשולחן ערוך רלב יד נפסק כי אם "קנה סדין וקרעו לעשות חלוק, ואחר כך נודע המום מחמת הקריעה, מחזיר לו הקרעים". כלומר למרות שהשימוש בסדין נעשה באופן הפוגם בערכו אין הדבר מונע את החזרת המקח. אי לכך יש לומר כי גם במקרה בו הקונה העביר את הרכב על שמו וכעת מבקש להחזירו אין על המוכר לספוג את הירידה בערך הרכב.

הרב אורי סדן - אב"ד מוע"ד גולן