קבצים שהתקלקלו תוך כדי תיקון מחשב
הרב ביבס שמואל
הרב שרגא ברוך
הנתבע יקבל את שכרו עבור העתקת התוכנה בלבד, ולא עבור עבודתו לאיתור התקלה.
ביה״ד לעניני ממונות שע״י הרבנות הראשית לירושלים. כרך ו'. תיק מס׳ 275-נח
בהרכב הדיינים: הרב אברהם דב לוין, אב״ד; הרב שמואל ביבס; הרב ברוך שרגא.
פס״ד בתביעת נזיקין על קלקול קבצי מחשב תוך כדי טיפול במחשב
נושא הדיון
התובע עוסק בתרגום מעברית לספרדית, ועושה את עבודתו על גבי מחשב ביתי בעל תוכנה מתאימה. העבודה נעשתה על גבי מחשב נייד בתוכנת וינדוס המותאמת גם לשפה הספרדית. התובע בקש מהנתבע שהוא טכנאי מחשבים להעתיק לו מהמחשב הנייד את הנתונים מהתוכנה המותאמים לשפה הספרדית, על גבי תוכנת וינדוס 95 המותקנת לו במחשב הנייח שבביתו. הנתבע שעמד לפני נסיעה לחו״ל שלח לביתו של התובע טכנאי אחר, והוא עשה את ההתקנה ברשותו של התובע, ולאחר שהתובע בדק את המחשב הנייח שאכן ניתן להקליד בו את השפה הספרדית, שילם לטכנאי עבור עבודתו.
טוען התובע שאחרי הטיפול של הטכנאי במחשב, ניסה לעבוד על הקבצים בספרדית שכבר היו מוקלדים ומוגהים על גבי המחשב, והוא נוכח לראות שהאקצנטים המיוחדים של השפה הספרדית באותם קבצים אינם עולים במחשב, ובמקומם רשומים אותיות זרות. הוא התקשר מיד לנתבע והתלונן על הנזק שקרה לו בעקבות הטיפול במחשב, והנתבע שלח את הטכנאי לבדוק את הבעיה, אך לא הבין את פישרה. הוא התקשר לנתבע ולאחיו העובד גם הוא באותו מקצוע, וכל אחד מהם ניסה את כוחו באיתור הבעיה ללא הועיל.
התובע דורש מהנתבע פיצוי עבור הפסד הקבצים שעלו לו ממון רב, וכן הפסד עבודה של חודש וחצי בעקבות הנזק באותם קבצים. הנתבע כופר בטענת הנזק, וטוען שהטכנאי שעסק בהתקנת הנתונים של השפה הספרדית מהמחשב הנייד למחשב הנייח נגע רק במחיצה של הפונטים המותקנת בתוכנה, ולא בשום מחיצה אחרת של המחשב, וכלל לא ידע שישנם קבצים של הקלדה במחיצה אחרת. לטענתו גם אם רצה הטכנאי לפגוע באקצנטים של השפה הספרדית שהיו מוקלדים במחשב, לא היה יכול לעשות זאת בשום צורה. הוא טוען שלאחר בירורים עם טובי המומחים בארץ התבררה לו סיבת התקלה. הסיבה היא לטענתו מפני שבמחשב הנייד מותקנת תוכנת וינדוס 95 שאין בה גופן מסויים בלועזית, גופן בה השתמש התובע בהקלדה הראשונה, הנמצא רק בגירסה הקודמת של הוינדוס. זו הסיבה שהתוכנה החדשה לא ידעה לקרוא את השפה המוקלדת, וקילקלה אותה. לאחר הקלקול אי אפשר להשתמש באותם קבצים גם לא במחשב עם תוכנה בגירסה מוקדמת, מכיון שהקבצים כבר התקלקלו. למרות זאת, לטענתו, אין לחייבו על הנזק, ואף מגיע לו את השכר ששולם לו, מכיון שעשה בדיוק את מה שהוטל עליו ע״י התובע.
התובע טוען שהנתבע הודה לו שהקלקול נעשה ע״י הטכנאי, והוא ינסה לתקן. הנתבע מכחיש שהודה, וטוען שהנסיונות לתיקון שעלו בס״ה 30 שעות עבודה ועוד שיחות אלקטרוניות רבות שעלו גם הן כסף רב, נעשו על פי בקשת התובע, והוא דורש את התשלום עליהן.
פס״ד
התביעות ההדדיות נדחות.
השאלות לדיון
א. אם הניזק לא יכול להוכיח שהנתבע הזיק לו, רק הדבר ברור לו מכח הנסיבות, האם מחייבים את הנתבע על הנזק.
ב. שכיר שעשה עבודתו לבעה״ב אך הבעה״ב לא נהנה ממנה, האם מגיע לו שכר עבור עבודתו.
תשובה
א. גדר טענת בריא
כבר נתבאר בפסקי דין ירושלים כרך א עמ׳ רכד וכרך ב עמ׳ פח עפ״י מרדכי שבועות סי׳ תשעב עפ״י רש״י כתובות כב ב שטענת ברי היא אפי׳ כשאינו יודע בבירור אלא שאומר אין לבי נוקפי, כמו אשה שהעידו לה עדים שמת בעלה ונשאת לאחד מעדיה בטענה שאין לבי נוקפי, שאילו היה קיים בודאי היה בא, שהרי זו כאומרת ברי לי. ומבואר שהוכחה נסיבתית עושה את הטענה לטענת ברי. וכן מפורש ברא״ש ב״מ פ״ב סי׳ יט בשנים שהיו מהלכים בדרך ונאבד מטבע לאחד מהם, אם טוען ברי לי שאתה לקחתו משום שלא היה אדם אחר בלבדך, חייב הנתבע היסת כדין טענת ברי. אמנם בשער המשפט סי׳ עה ס״ק יג כתב שהוכחה נסיבתית אינה מחשיבה את הטענה לטענת ברי אלא אם כן כשהיתה מתבררת לבי״ד עפ״י עדים היו בי״ד מוציאים ממון על פיה, אבל אם א״א היה להוציא ממון על פיה, אף טענתו אינה בגדר ברי.
לפי״ז בנידון דידן שטוען התובע שהקבצים המוקלדים שלו התקלקלו ע״י הטכנאי שטיפל במחשב, והראיה שלו היא שעד לאותו טיפול יכל לעבוד עם הקבצים, ואחרי אותו טיפול לא יכל יותר לעבוד אתם, ומישהו אחר בלתו לא טיפל במחשב באותה שעה, לכאורה טענתו היא טענת ברי המחייבת את הנתבע שבועת היסת, שהרי יש לו ראיה נסיבתית לטענתו.
אמנם לדעת השער המשפט שאינה חשובה טענת ברי לחייב שבועה אלא אם אותה טענה כשהיתה עפ״י עדים היתה מחייבת ממון, אבל אם אי אפשר היה לחייב עליה ממון עפ״י עדים, אינה מחייבת שבועה עפ״י טענת התובע, א״כ בנידון דידן אילו היו עדים מעידים שהטכנאי טיפל במחשב כדי להעתיק את הנתונים המתאימים לשפה הספרדית ממחיצת הפונטים של המחשב הנייד למחשב הנייח, והם היו מעידים שאחרי הטיפול התקלקלו הקבצים המוקלדים במחיצה המיוחדת להם, נראה פשוט שאי אפשר היה לחייב את הטכנאי ממון על הנזק שנגרם אלא אם היה בכוחם להעיד שהטיפול בהעתקת הנתונים במחיצה המיוחדת שלהם במחשב יכולה לגרום לקלקול בקבצים שבמחיצה האחרת, אבל כל עוד לא היתה כזו עדות, אי אפשר היה לחייב את הטכנאי ממון, שהרי לטענתו הקבצים התקלקלו בגלל שהתוכנה החדשה לא ידעה לקרוא אותם. ועל כן גם טענתו של התובע אינה חשובה טענת ברי לחייב עליה שבועה.
מאידך, מה שתובע הטכנאי תשלום עבור עבודתו הרבה לאיתור התקלה, מכיון שלא הוכח שבעל המחשב אכן הזמין את העבודה הזו, אי אפשר להוציא ממון זה ממנו.
ב. שכר שכיר שעבודתו התקלקלה
עי׳ לעיל עמ׳ ל שאם נתקלקלה מלאכתו של השכיר אינו מקבל שכר על עמלו, לפי שאין השכר משולם על העמל כשלעצמו אלא על התוצאה. אמנם בנד״ד נראה שכיון שהמלאכה שהוטלה על הפועל היתה להעתיק נתונים מהמחשב הנייד למחשב הנייח, ואת העתקה הוא ביצע בשלמות, מגיע לו עבור זה שכר למרות הקלקול שקרה בפונטים, מכיון שאלה לא היו שייכים לעבודתו.
