"הזק ראיה" הרב אריאל בר-אלי
שאלה
אני והשכן החלטנו
לשנות את הייעוד של החניה האחורית שלנו, לגדור אותה מסביב ולהשתמש בה כחצר פרטית. ישנו
ויכוח על ההפרדה בין החצרות, כאשר הוא מעוניין שאשתתף עמו בבניית קיר ואני מסכים רק לגדר פשוטה.
תשובה
המקרה שלכם נידון במשנה הראשונה במסכת בבא בתרא ושם נאמר שמפני הזק ראיה צריכים השכנים לממן יחד מחיצה המסתירה את שימושי החצר. אולם בימי חז"ל החצר שמשה לצרכים רבים וחלקם היו דברים שבצנעה, ולעומת זאת כיום עיקר השימוש הוא בתוך הבית ובחצר ישנם שימושים מועטים. [1] השאלה האם שינוי זה משנה את הדין? יש שכתבו כי כיום הזק ראיה קיים כלפי בית ולא על חצר, ולדבריהם די בגדר כל שהיא החוצצת בין החצרות.[2] אולם מדברי הראשונים נראה שהזק ראיה קיים גם כאשר השימוש הוא מועט כגון אכילה בחצר לעיתים רחוקות. [3] כמו כן ישנה טענה שהחוק יצר מנהג שכיום אין מקפידים על הזק ראיה, נראה שבמקרה הזה שהייעוד החוקי של השטח היה חניה אין טענה זו רלוונטית. וכעין זאת כתב בספר משכן שלום (מילואים ד,ד) לגבי שכונות חדשות שתכננו שם שטחים פנויים בין הבניינים שאז האוויר והשטחים הסמוכים שיועדו לצורך זה, משועבדים לבעלי החלונות, ועל דעת כן נבנו ונמכרו. אולם באופן שאחד פתח חלון בצורה לא מקובלת ולא מתוכננת, אין האוויר שלפניו משועבד. לאור זאת יש לכל שכן זכות לדרוש מחברו בניה משותפת של מחיצה עמידה המונעת הזק ראיה.[4]
[1] רש"י בבא בתרא דף ב,א
ד"ה השותפין 'יש להן חצר בשותפות ובתי שניהן פתוחין
לתוכו וכל חצירות ששנו חכמים לפני הבתים הן ורוב תשמישן בחצר.' כן דייק
מהר"ם בדבריו אולם בשיטה מקובצת פירש אחרת את דברי רש"י.
[2] *אתר פסקים 'כפייה לבניית מחיצה בין חצרות' בית דין מצפה יריחו, הדיינים - הרב פז, הרב קרויזר.
וכן משמע בחזו"א ב"ב יב,ג "אין אנו רגילים בשימוש צנוע בחצר וסתמא
הוא על דעת לפתוח חלון".
[3] תשובת
הרשב"א חלק ג, קפ 'פעמים הנשים עושות שם מלאכתן וכן אוכלים שם בקיץ' וכן
בתשובת הרא"ש כלל יח, טו 'בגגין שיש בהם קצת תשמיש' ישנו הזק ראיה.וכן הסיק
הרב לביא בספרו עטרת דבורה סימן כה וכן בספר חישוקי חמד בבא בתרא ב,א בשם הרב אלישיב "גם בזמנינו יש לנהוג כתקנת
חז"ל בעשיית מחיצה בין חצרות פרטיות, שלא לעקור תקנתם'.
[4] חזו"א בבא בתרא א,יב כתב שאין להעמיס לבנות כותל בהוצאה מרובה, אלא די בכותל ממוצע שימנע היזק ראיה, רק לא מחומרים זולים שיצטרך תיקונים כל העת, והדבר מסור לחכמים לקבוע לפי ראות עיניהם.