בס"ד


מאמרים ועיונים
מס. סידורי:13589

על פסק 2397 - בל תלין במצב שאין למעסיק לשלם

תאריך:
מחבר המאמר:

לפסק עליו נשאלה השאלה

 

לכבוד הרב, יישר כח על פסקי הדין ומאמריו בנושאי חושן המשפט.
בפסק הדין הרב כתב שיש כאן איסור בל תלין,

ו"איסור חמור זה חל עם תביעת העובד את שכרו (חו"מ שלט,י)".

ובהמשך:

"כל יום שהמעסיק איננו משלם שכר ישנו איסור דרבנן כפי שמובא בדברי השו"ע (שם ח): חייב ליתן לו מיד, ובכל עת שישהה עובר על לאו של דבריהם".

לאחר מכן הרב דן האם יש להקל כיוון שיש חשש שתסגר הישיבה, והרב דחה סברא זו:

"מנגד, יש לטעון שגביה זו תגרום לסגירת הישיבה... ולפי זה יוצא שמצות לימוד תורה אינה שיקול ביחס לפריעת החוב."

 

שאלתי, האם עברו במקרה זה על 'איסור', שאין איך לשלם לעובד בלא מכירת חפציו?
השולחן ערוך שלט, י כותב:

"אין בע"ה עובר משום בל תלין (ויקרא יט, יג), אא"כ תבעו השכיר; לא תבעו, או שתבעו ולא היה לו מעות ליתן לו... אינו עובר".

מוכח שאם אין מעות לשלם, היינו המוסד בחובות וכדו' אין איסור. אכן הפת"ש הביא שיש מידת חסידות ללוות, אך איסור לכאורה אין.

בברכה

הרב משה מאיר אבינר,

תשובת הרב אריאל בראלי:

כפי שנאמר בהקדמה בפסק הדין- יש כסף לישיבה אלא שהיא מעדיפה לשלם לרמי"ם שמלמדים בישיבה, הטענה היא שאם הישיבה תפנה את הכסף לתשלום החוב אז לא יהיה לה כסף לשלם לרמי"ם ולכן תסגר הישיבה. וכך הם דברי התובע (ללא הכחשה של הנתבע):
"ברצוני להוסיף שהישיבה ממשיכה להתקיים ולהעניק משכורות לעובדים, ולאחר שעזבתי ניתן לרמי"ם המכהנים בפועל תשלום על חלק מחובות העבר, אך לי לא ניתן דבר. לאור זאת, אני תובע את השלמת שכרי. כמו כן אני מעוניין לתבוע גם דמי פיצויים והלנת שכר."

 

נמצא שהדיון הוא האם להשאיר את החוב בעינו על מנת שהישבה תוכל להמשיך להתקיים או שמכיוון שיש  כסף אז תשלום החוב קודם לשאר דברים אף במחיר של סגירת הישיבה.