שכר דירה על זמן שהמשכיר עשה שיפוצים

                                                                                                                            מס' תיק: 005/80

תיאור המקרה

התובע משכיר דירה בקומה השניה בביתו לנתבע (השוכר). בעבר הגיעו לבית הדין עקב סכסוך, השוכר טען שאינו מסוגל להמשיך לגור בדירה מחמת שאין בידוד ראוי ושתי המשפחות שומעות כל הזמן אחת את השניה. שני הצדדים הביעו רצון להיפרד איש לדרכו ולסיים את תקופת השכירות. על פי הסכם פשרה שניתן ע"י בית הדין וקיבל תוקף של פסק דין היה השוכר אמור לעזוב את הדירה בסוף אותו החודש, ולשלם על חודש נוסף. למעשה עקב אונס שלא הצליח למצוא דירה חלופית, נאלץ השוכר להישאר חודש נוסף בדירה. בית הדין שלח הבהרה לצדדים לאחר הסכם הפשרה, שבמידה ואחד הצדדים לא יקיים אותו, הוא בטל, וחוזה השכירות חוזר לתוקף. השוכר נאלץ להישאר תקופה נוספת עד שעזב את הדירה לגמרי, במהלך התקופה נתגלו ויכוחים בין הצדדים בנוגע לתשלומי השכ"ד ועזיבת הדירה.

טענת התובע 

הנתבע שוכר התובע טוען שהנתבע צריך לשלם לו על עבור חודשיים: חודש האחרון שגר בדירה, וחודש נוסף כפי שהיה בפשרה, סך 5400 ש"ח. כמו כן, מאחר והשוכר השאיר דירה שחציה לא היה צבוע, ועוד תיקונים שאותם נאלץ המשכיר לעשות בעצמו, ובכללם דלת כניסה וחור בדלת פנימית, הוא תובע סך נוסף 1600 ₪. 

טענת הנתבע

במהלך החודש הנוסף שהשוכר גר בדירה הזה ביצע התובע שיפוצים בדירה, ולטענת השוכר כתוצאה מכך היו לו בעיות חשמל, גם נוצרה אווירה מתוחה ועכורה בין הצדדים והיו חילופי דברים בעל פה ובכתב (הודעות ווטסאפ). לכן, לטענתו, משהגיעו מים עד נפש נאלצו הוא ואשתו לעזוב את הדירה ולהתגורר בבית ההורים. הוא שילם על החודש הזה למרות שבאמצע החודש כבר עזב לבית הוריו. הוא אמנם השאיר את החפצים בדירה, אך טוען שלא אמור לשלם שכ"ד על התקופה הזו. בקשר לאופן עזיבת הדירה, הוא טוען שצבע שני שליש מהדירה. לא היו שום תיקונים שהיה צריך לעשות. דלת הכניסה הייתה מקולקלת מלכתחילה, ואינו זוכר שעשה חור בדלת פנימית. טענה נוספת של הנתבע, שצריך לקזז לו את תשלום החשמל ששילם על המזגן מיני מרכזי בדירה והיה לו פתח גם לחדר אחר שאינו בדירה. התובע טען ששילם לו על כך ע"י נתינת שטיח גדול. 

פסק דין

למרות שהמתווה של הסכם הפשרה הקודם בטל, בית הדין מוצא לנכון לקבוע שהתנהגות שני הצדדים מראה שהם המשיכו להתנהג לפיו. הם היו קרובים לסיכום חדש ביניהם על פי אותו מתווה, וזה התפוצץ רק מחמת המחלוקת האם הסכום ישולם בבת אחת או בתשלומים. בנוסף, התביעה מלכתחילה הייתה רק על חודשיים כפי מיתווה הפשרה הקודם ולא על כל התקופה. ולבסוף, גם מן הצדק ראוי להמשיך את הפשרה משום שהיא נעשתה כדי שלא יהיה צורך לרדת לשורש הטענות בדיון הראשון שנטען שהדירה לא ראויה מחמת בעיות הבידוד, וסוגיה זו בעינה עומדת. לכן, בית הדין ממשיך את הדיון לפי מתווה הפשרה הקודם לפיו, השוכר צריך לשלם על הזמן שגר בו בפועל, ולהוסיף תשלום עבור חודש אחד נוסף. 

בעיות החשמל שטען הנתבע לא הוכחו שהיו, למרות שבית הדין חקר טלפונית את מי שביצע את העבודות. ואף אם היה ניתוק של חשמל הוא היה לזמן קצר. חישוב זה נכלל בחשבון, כפי שיובא בהמשך. מכל מקום, טענת הנתבע שהדירה לא הייתה ראויה למגורים נדחית. יש לציין שהנתבע הודה שלא עזב את הדירה בגלל בעיות החשמל, ובכך הודה שהבית היה ראוי למגורים, כמצוין בפרוטוקול.

בנוגע לתשלום החשמל עבור פעילות המזגן המיני מרכזי שהיה לו פתח נוסף, מבירור שביה"ד עשה עם חברת יעקובי מזגנים עולה שמדובר בסכום זניח ביותר, עד אפסי. וממילא התובע טען ששילם תמורה ע"י שטיח גדול כפיצוי.

במהלך הדיון הוכיח הנתבע שאכן שילם על חודש פברואר. התובע הבין, על פי חשבון שעשה בית הדין, שמגיע לו לפי חשבון רק שכ"ד על חודש וחצי, ולא על חודשיים. הנתבע הוכיח ששילם על חודש פברואר, ועזב לגמרי כולל חפציו בתאריך 15.3.19, ולכן נשאר לו לשלם על חצי חודש מרץ וכן על חודש נוסף, כפי מיתווה הפשרה.

 תקופה זו כוללת גם את הזמן של השיפוצים, ומקובל וזהו מנהג המדינה להוריד שיעור רבע מגובה שכ"ד כאשר מתבצעים שיפוצים עקב אי הנוחות של השוכר, עיין פס"ד באתר פסקים  (https://www.psakim.org/Psakim/File/822). לכן, מתוך סכום זה צריך להפחית ברבע את השכ"ד על מספר הימים שארכו השיפוצים בדירה שחופפים את זמן המגורים בפועל. השיפוץ התחיל בל' שבט (5.2) ונמשך עד פורים (21.3.19). סך הימים מתוך תקופה זו שהנתבע התגורר בדירה בפועל הם 40 יום, לכן צריך להפחית משכ"ד סכום של 900 ₪. ולכן התשלום הסופי עבור השכ"ד עומד על 3,150 ש"ח.

התיקונים בדירה: ישנה הכחשה גמורה ביחס לתיקונים בדלתות, והודאה במקצת על אי צביעת הדירה. התובע טוען ששני שליש לא היה צבוע דהיינו שטח 37 מ"ר, והנתבע טוען שהשטח שנשאר לצביעה הוא 27 מ"ר. בית הדין ביקש את התרשים של הדירה, ומצא שהשטח המדובר הוא 27 מ"ר. מבירור שעשה בית הדין עלות צביעה של שטח 27 מ"ר הוא כ-  1200 ₪. על שאר התביעות יש הכחשה של הנתבע, ועל הטענה שהיה צריך לעשות תיקוני שפכטל בחדר השינה, הוא הגיב שאינו זוכר ויתכן שפירוק הארון גרם לכך. מחמת הספק וכדי להיפטר משבועת בי"ד על הטענות הללו, אנו מחייבים אותו בשליש מהסכום, דהיינו 400/3 סה"כ 133 ₪. סה"כ על השיפוצים: 1333 ₪.

חישוב סופי:

תשלום שכ"ד משוכלל עבור חודש וחצי: 3,150 ₪.

תשלום על השיפוצים: 1333 ₪.

סך הכל: 4483 ₪.

החלטה

1. הנתבע ישלם לתובע 4483 ₪ בתוך 45 יום ממתן פסק הדין.

2. פסק הדין ניתן ביום שלישי כ"ה אייר התש''פ, 19 במאי 2020. 

              ______________                        ______________                                     ______________ 

             הרב אריאל אלקובי                         הרב ניר אביב, אב"ד                                   הרב אבישי חבר טוב