תשלום למשפחתון בזמן המלחמה
בס"ד
תשלומים במשפחתון שפתיחתו התעכבה עקב פרוץ המלחמה
תיאור המקרה
א', היא בעלת משפחתון פרטי ביישובנו מצפה יריחו.
לאחר פרוץ המלחמה בחג שמיני עצרת תשפ"ד (אשר אנו עדיין בעיצומה
ומתפללים לסיומה במהרה מתוך ניצחון וגאולה שלמה), אסרו מערכות השלטון במדינתנו על
פתיחת מסגרות חינוך. במשך שבוע וחצי המשפחתון היה סגור ולאחר מכן קיבל את האישור
להפתח.
בנידון שלפנינו יש לדון בתשלומים של שלושה סוגי אנשים:
א. תשלומי הורים על התקופה בה המעון היה סגור בגלל המלחמה.
ב. משכורת לשתי המטפלות, הראשונה ותיקה והשניה שהיתה צריכה להתחיל את
עבודתה מיד לאחר שמיני עצרת.
ג. תשלומי הורים במשפחות שגם לאחר פתיחת המשפחתון לא שלחו אליו את
ילדיהם, מכיוון שהבעל גויס למילואים והאשה שנותרה לבדה נסעה להתגורר זמנית אצל
הוריה במקום אחר.
העובדות מוסכמות על כל הצדדים והם פנו לבית הדין בבקשה שיורה להן כיצד לנהוג. ונפרט בעז"ה.
א. תשלומי הורים בתקופה בה המשפחתון היה סגור
בגלל המלחמה
בגל הראשון של מחלת הקורונה כתבתי תשובה ארוכה ומקיפה בנושא תשלום
למעונות במכת מדינה (מס"ד 12884). לאחר העיון, נראה שהדברים
מתאימים גם לנידון דידן.
לכן, לפי האמור שם, ההורים חייבים לשלם חצי מהסכום הרגיל (אחרי קיזוז
מרכיב המזון והחשמל וכו' שנחסך מבעלת המשפחתון) וכן בעלת המשפחתון חייבת לשלם
לעובדותיה חצי משכורת. ולפי מה שכתבתי (שם סעיף 14), גם במקרה בו תפס מישהו את הכסף, הוא צריך
להחזירו.
ברם, מסופקני האם אפשר לפסוק כך למעשה, הואיל והמוחזק יכול לומר שקים
ליה כדעת הרב שאול ישראלי זצ"ל ופשט דברי הרמ"א (חו"מ שכא,א), שחייבים לשלם הכל (שם סעיף 3). ואע"פ
שכתבתי שלא זו כוונת הרמ"א ויתכן שהרב ישראלי יודה בנידון דידן (שם סעיף 8), מסופקני האם
אפשר להוציא ממון על פי דבריי.
מה שנראה ברור, שבעלת המשפחתון צריכה להחזיר את מרכיב ההוצאות שלה
שנחסכו, במידה שנחסכו, כגון מזון וחשמל וכו' ותשלום המסייעת (שלפי סעיף ב, להלן,
בעלת המשפחתון פטורה מלשלם להן את משכורתן לתקופה זו).
בנוסף, הואיל והמשפחתון לא היה פעיל, לא מגיע לבעלת המשפחתון ליטול את כל שכרה, שהרי לא עבדה בפועל, אלא מגיעה לה כ"פועל בטל", שהפוסקים כתבו שמדובר ב2/3 מהמשכורת.
ב. משכורת למטפלות עבור התקופה בה המשפחתון היה
סגור בגלל המלחמה
בין בעלת המשפחתון לבין המטפלות אין חוזה חתום, גם לא נפתח תיק בביטוח
הלאומי (לכל אחת מהמטפלות יש בן במשפחתון, ומקזזים את התשלום עבור בניהן).
אם כן, מכיוון שלא היה קנין או חוזה, רק הסכמה על פה, נראה שהיא לא
צריכה לשלם להן.
ברם, אם העובדות לא שילמו עדיין למשפחתון על תקופת המלחמה, הן פטורות מלשלם חצי מהסכום (אחרי קיזוז ההוצאות) בגלל שהן מוחזקות (כאמור בסעיף הקודם).
ג. תשלומי הורים שלא הגיעו גם לאחר שהמשפחתון
נפתח מכיוון שהבעל גויס והאשה נסעה להוריה
ראו שם (מס"ד 12884 סעיף 21, וכן בפס"ד מטפלת בבידוד), שלפי השו"ע, כאשר
המניעה לקיום החוזה היא מצד המעסיק/השוכר (כגון שמת הילד ולכן המלמד אינו יכול
ללמד, או מת השוכר), עליו לשלם למשכיר את כל שכרו (כ'פועל בטל') כדין 'יין זה
וספינה סתם' לשיטתם. ולכן, בנידון זה, שההורים נסעו והמשפחתון פתוח, אפילו אם היה
כאן אונס, היה עליהם לשלם כפועל בטל.
ברם, הרמ"א פסק כרא"ש, שאין הבדל בין אונס על המעסיק או
אונס על הפועל או השוכר - בכל אונס המעסיק/השוכר פטור. לפי הרמ"א, אם היה
מדובר בנידון דידן באונס, ההורה היה פטור ואפשר לומר קים לי כרמ"א.
מיהו, מסופקני האם הנסיעה להורים דינה כאונס, שהרי אין כאן משהו שמונע
מהאמא להישאר בבית, אלא שהיא מעדיפה את התמיכה והעזרה של הסבתא. ובפרט, שאין
אזעקות על ירי טילים במצפה יריחו ולכן אין סיכון להישאר.
לכן, הייתי אומר שעל ההורים שנוסעים לשלם כפועל בטל, כלומר 2/3 של התשלום,
אחרי קיזוז ההוצאות, אם נחסכו למשפחתון הוצאות עקב נסיעתם. אמנם, אם יש הוצאות
יתרות למשפחתון עקב נסיעתם, כגון במקרה שהמשפחתון משלם למטפלות תשלום קבוע, בלי
קשר למספר הילדים שמגיעים למשפחתון בפועל, וכעת, כשלא באו ומשלמים 2/3 בלבד יש
הפסד למשפחתון, אין להוריד תשלום של 1/3 על הוצאות אלו.
אולם מסברא, נראה שאם רוב האמהות שבעליהן גויסו למילואים נסעו להורים, יש להחשיב את הנסיעה כאונס ואז דינה כ'מכת מדינה', ויש לשלם 1/2 אחרי קיזוז ההוצאות.
