קבלן שהופסקה עבודתו - פסק דין4

בס"ד, ‏ ‏י"ד סיון תשע"ח

‏28 מאי 2018

תיק 75104

פסק דין סופי

לפסק דין 1, פסק דין 2, פסק דין 3

בעניין שבין

תובע 1 הוא מפקח בניה ותובע 2 הוא קבלן. תובע 2 ביצע עבודת שיפוצים נרחבת בביתה של הנתבעת, בפיקוחו של תובע 1. רוב המחלוקות בין הצדדים נדונו בפסק דין חלקי 2 ובפס"ד חלקי 3.  בסוף פס"ד חלקי 3 ניתנה לצדדים אפשרות להעיר על טעויות חישוב בפסק הדין. רק הנתבעת שלחה טענות, וביה"ד העיר כי מדובר בטעויות חישוב והצבעה על נקודות שנטען שלא נדונו (שעל בית הדין להשלים). ובסעיפים 9-10 לתגובה נטענו טענות כנגד הכרעות בית הדין (ואלה לא ידונו, מקומן של טענות אלו בהליך של ערעור).

כעת נדון בטענות הנתבעת.

א.    עלות פירוק והרכבה של המערכת הסולארית

הנתבעת טענה כי המומחה לא תמחר את עלות הפירוק וההרכבה של המערכת הסולארית לייצור חשמל שעל הגג. בית הדין פנה למומחה בשאלת הבהרה, וזה השיב שעלות התיקון של האיטום בה נקב אינה כוללת את עלות הפירוק וההרכבה של המערכת הסולארית.

הנתבעת הגישה הצעת מחיר של חברה שלטענתה הרכיבה את המערכת, והחברה מבקשת 35,000 ₪ + מע"מ עבור הפירוק. לטענתה לא ניתן לבצע את העבודה על ידי חברה אחרת, כדי לשמר את האחריות.

דיון: בית הדין סבור שאכן תובע 2 אחראי לעלות הפירוק וההרכבה של המערכת הסולארית כיוון שבהסכם ובמפרט כתוב שמערכת כזו תותקן על הגג. ולכן, כאשר תובע 2 ביצע איטום לקוי הוא ידע שתיקונו כולל את עלות הפירוק וההרכבה של המערכת הסולארית.

אולם, אין זה אומר שתובע 2 מחויב בהכרח לסכומים אותם דורשת החברה שהביאה הנתבעת, כיוון שיתכן שסכומים אלה מופרזים. מה גם שלמיטב ידיעתו של בית הדין האחריות לפאנלים ניתנת על ידי היצרן ללא קשר למתקין, ובנוסף, ישנה אחריות נפרדת להתקנה על ידי המתקין באשר הוא.

כדי לבקר את הצעת המחיר שהגישה הנתבעת פנה בית הדין למר ו' מחברת ר' לקבלת הצעת מחיר נוספת. מעולם לא היתה כוונה לחייב את הנתבעת לשכור את שירותיו אלא רק להשתמש בהצעת המחיר ככלי לביקורת הצעת המחיר של הנתבעת.

חברת ר' כתבה שהיא מבקשת 24,000 ₪ עבור עבודה זו.

הנתבעת כתבה לבית הדין כי היא מזהה פערים בין התמורה שהיא מקבלת מהחברה שבצעה את ההתקנה המקורית לבין התמורה שמציעה חברה ר'. כגון, החברה המקורית נותנת אחריות ל-20 שנה, ואילו חברת ר' נותנת אחריות לשנתיים בלבד.

לאחר שקילת טענה זו בית הדין קובע בדרך של פשרה קרובה לדין כי הנתבעת זכאית לקבל 30,000 ₪ + מע"מ עבור פירוק והתקנה של המערכת הסולארית.

אשר על כן, תובע 2 ישלם לנתבעת 30,000 ₪ + מע"מ, סה"כ 35,100 ₪, עבור פירוק והתקנה מחדש של המערכת הסולארית.

ב.     תוספת פיקוח הנדסי

הנתבעת טענה כי היא זכאית ל-10% תוספת על עלות התיקונים עבור עלות הפיקוח. בית הדין משיב כי הנתבעת כבר קבלה פיצוי עבור רכיב זה כמפורט להלן:

בפסק דין חלקי 2 קבענו כך:

בית הדין סבור שתובע 1 זכאי לתשלום שהובטח לו פחות החלק היחסי של עלות התיקונים וההשלמות ביחס למחיר כלל העבודה, בקירוב.

מומחה בית הדין (במסמך תחת הכותרת: השלמות לדוח מתאריך י' סיון תשע"ז) כתב כך:

אם עלות עבודות התיקון היא 20% מכלל העבודה שסוכמה מראש, אזי יש להפחית משכרו של המפקח שסוכם מראש 20% (או שהוא יפקח על עבודות התיקון).

מהדברים שכתב המומחה בסוגריים עולה, שההפחתה מדמי הפיקוח נועדה לממן את עלות הפיקוח הנדרש על ביצוע התיקונים - או שהמפקח יפקח בעצמו על התיקונים. במקרה זה הפחית בית הדין למפקח בשיעור גדול מחלק התיקונים הנדרש כך שהנושא קיבל מענה מלא.

לפיכך, בקשת הנתבעת נדחית.

ג.      רכיב ליקויים כלליים

הנתבעת דרשה פיצוי כללי במקום בו ציין זאת המומחה, בשיעור שיאפשר לה לבצע את התיקונים, וכן הצביעה על טעות חישוב בסך 582 ₪.

לגבי הדרישה לפיצוי שיאפשר את ביצוע התיקונים בית הדין משיב שהוא כבר הכריע שהנתבעת אינה זכאית לפיצוי כזה אלא לפיצוי כללי בלבד, כיוון שאין זה סביר לתקן ליקויים כאלה. זאת, בין השאר בגלל שהתמורה הנמוכה שהובטחה לתובע 2 לא מצדיקה עבודה באיכות גבוהה כפי שרצתה הנתבעת לקבל.

בית הדין מקבל את ההערה על טעות החישוב, ומוסיף 582 ₪ עבור פיצוי כללי על התוספות.

ד.     הצהרות התובעים

הנתבעת בקשה לקבל פיצוי על סמך הצהרות התובעים בגין היעדר טיח וצבע. בית הדין אינו מקבל זאת. את התמחור בתיק זה ביצע מומחה בית הדין וכל מה שנעשה קודם לכן בין הצדדים כבר לא היה רלבנטי בין אם בגלל שמדובר בחלק ממו"מ שאינו מחייב ובין אם בגלל שמדובר בהודאה בטעות.

לפיכך, בקשת הנתבעת נדחית.

ה.    השמטות מחוות דעת מומחה בית הדין

הנתבעת הצביעה על כמה השמטות מחוות דעת מומחה בית הדין, נדון בהן אחת לאחת:

1. אפי מים - מדובר על תיקון האיטום, הנושא טופל בנפרד על ידי מומחה איטום. נדחה.

2. חלון ממ"ד - המומחה כתב בדוח 1 שחלון הממ"ד לא מותקן כראוי ועלות התיקון היא 7000 ₪. בדוח 2 כתב המומחה כי במפרט כתוב שיותקן חלון הזזה וכך בוצע ועל כן אין ליקוי. הנתבעת כתבה שיש חלון פתיחה ושלחה תמונה.

דיון: תובע 1 כתב בעניין זה כך (מופיע בדוח 2 של המומחה): "במפרט כתוב הזזה. והיא שינתה לפתיחה. אין את החלון התקני כי זה יקר ובהתייעצות איתה החלטנו לוותר".

בעקבות זאת כתב המומחה שם: "התקן הוא לחלון ממד תיקני שהוא חלון פתיחה המיוחד לממד. במפרט כתוב חלון הזזה ובוצע חלון הזזה אין מקום לתוספת תשלום".

המומחה הביע דעתו בסוגיה משפטית, הנתונה להכרעת בית הדין. אולם, גם עמדת בית הדין היא שמאחר שנקבע במפרט חלון הזזה, הרי שסוכם שלא יהיה בממ"ד חלון תקני. המומחה טעה כאשר כתב שבפועל בוצע חלון הזזה, אך הקביעה שסוכם על חלון לא-תקני במקומה עומדת. ממילא, אין לפצות על כך שחלון הפתיחה שהותקן (לטענת תובע 1, באישור הנתבעת) איננו תקני.

לפיכך, התביעה בעניין זה, נדחית.

3. זכוכית בטיחות ומעקה בטיחות - הנתבעת טוענת כי המומחה כתב שיש חלונות חדשים וישנים וכן שהתכנון נעשה על ידי הנתבעת. הנתבעת טוענת שכל החלונות חדשים וכן שהתכנון נעשה על ידי התובע 1. הנתבעת כתבה עוד: בסיור ציין המומחה במברגר כי החלונות אכן נמוכים אך לא התייחס לכך בחישוב הסופי ובית הדין לא התייחס לעניין. מר ב' קבע כי עלות התיקון היא 8,800 ₪.

הנתבעת הגישה פירוט של החלונות בבית. נמצא שאדני 3 חלונות היו מתחילה מתחת גובה 105 ס"מ בניגוד למה שדורש התקן. ב-6 חלונות חדשים בוצע אדן חלון מתחת 105 ס"מ. בכל החלונות האלה אין חלון בטיחות ולא מעקה בטיחות.

בדו"ח המומחה שהגישה הנתבעת הוערכה עלות התיקון בסך 10,000 ₪ ללא פירוט של מס' החלונות ושל העבודה שצריכה להתבצע בכל אחד.

דיון: בית הדין סבור שבעניין זה האחריות אינה מוטלת על תובע 2. תובע 2 הוא קבלן פשוט, שלא היה ניתן לצפות ממנו להכיר את תקני הבטיחות.

לעומת זאת, תובע 1 שנשכר כדי לפקח על הבניה היה אמור להתייחס לעניין, ולא עשה זאת. אלא שברור שתובע 1 לא היה אמור לבצע את החלונות בעצמו. כמו כן אילו היה תובע 1 דורש מלכתחילה מתובע 2 לבצע חלונות בטיחות וכד', אזי תובע 2 היה דורש על כך תשלום נוסף. זאת ועוד, כפי שהובן מדברי הנתבעת, בבית לא היו חלונות בטיחות טרם שנעשה בו השיפוץ, על כן מחדל של תובע 1 לא הזיק למצב הבית אלא מנע שיפור למצבו. ניתן גם לטעון לזכותו של תובע 1 שכיוון שהבית לא כלל חלונות בטיחות מתחילה לא היה ברור לו שעליו לכלול זאת בשיפוץ. גם אילו היה נטען כך, עדיין מצופה היה ממנו לשאול את הנתבעת לעמדתה.

אשר על כן, במסגרת סמכותינו אנו מחייבים את תובע 1 בסך 1500 ₪ עבור הרשלנות שלו בעניין זה.

5. איבודי חום דרך הרצפות - הנתבעת כתבה: אין התייחסות בדו"ח ולא ניתנה הכרעה על ידי בית הדין. מר ב' קבע כי עלות התיקון עומדת על 5,800 ₪.

הכוונה היא שכיוון שהבית על עמודים, הרי שהיה צורך לשים קלקר על תחתית הבית לצורך בידוד.

בית הדין פנה לנתבעת וזו כתבה שהשטח שאינו מכוסה בקלקר הוא 50 מ"ר.

המומחה העריך את עלות החיפוי בסך 35 ₪ למ"ר.

בית הדין מקבל את הטענה ומחייב את תובע 1 ותובע 2 סה"כ 1750 ₪.

6. חיפוי אבן קיר חזית - הנתבעת כתבה: המומחה ב' קבע כי העבודה לא באיכות גבוהה ולא הועבר לו מפרט. אבל המפרט ניתן לו בידיו בזמן הסיור וגם  הועבר במייל דרך מזכירות בית הדין פעמיים. צוין טיב האבן והעבודה לא בוצעה בהתאם למפרט. בית הדין לא התייחס לסוגיה. מר ב' קבע כי עלות התיקון היא 2,800 ₪.

הנתבעת כתבה שהשטח שלא בוצע כראוי הוא 81 מ"ר.

המומחה כתב שהפער בעלות האבן בין מה שבוצע לבין מה שהובטח הוא 10 ₪ למ"ר ואין פער באיכות אלא רק באופן הסיתות.

הכרעה: אין מקום לתיקון אלא לפיצוי על כך שהנתבעת קיבלה מוצר אחר ממה שהזמינה, שעלותו נמוכה יותר.

אשר על כן הנתבעת זכאית ל-810 ₪.

7. חשפי חלונות - הנתבעת כתבה שבניגוד לכך שהמומחה כתב שלא קיבל מפרט שבו מצוין שיש לבצע שיש חברוני, הרי שהועבר לו מפרט כזה (הן במעמד הסיור והן דרך המייל) ובסעיף 8 למפרט נקבע כי החיפוי יהיה שיש חברוני. בית הדין לא התייחס לסוגיה. ב' קבע כי עלות התיקון היא 5,000 ₪.

בית הדין פנה למומחה בשאלה בעניין זה, והוא השיב כך: בתמונות שלי רואים אדן חלון משיש חברוני. לא בטוח שהוא בעובי 3 ס"מ. גם אם השיש דק מדי לא סביר להחליף, ממליץ על תמחור כללי.

דיון: לאור דברי המומחה, ובכלל זה, לאור העובדה שבתמונות לא בולט החוסר בעובי השיש (אם ישנו חוסר) בית הדין מחליט על פיצוי כללי בסך 500 ₪.

8. חלונות ותריסי אלומיניום - הנתבעת כתבה: המומחה קבע כי הדבר יתומחר במסגרת תיקוני איטום, אך דוח מומחה האיטום התבקש רק על הגג. בית הדין לא התייחס לסוגיה. ב' תמחר את התיקון ב-3,800 ₪.

בית הדין פנה למומחה בשאלה הבאה: מה הפתרון לבעיית האיטום בתריסי אלומיניום שציינת בחוות דעתך, ומה עלותו?

המומחה השיב כך: החלון הכפול פותר גם בעיית האיטום הזו. לחלונות בהם לא יבוצע חלון כפול, 200 ₪ עלות סתימת חורים.

לאור זאת, זכאית הנתבעת לפיצוי בסך 200 ₪ על כל החלונות ביחד.

9. חדר אמבטיה וחדר רחצה הורים - הנתבעת כתבה: המומחה ציין כי עלות הקופסא החסרה היא 50 ₪ ולא ציין את עלות העבודה עצמה.

בית הדין פנה למומחה וזה כתב כך: לא מדובר על עבודה שדורשת בעל מקצוע. במסגרת כלל ההשלמות אמור להיות מבוצע ללא עלות.

לפיכך, הטענה נדחית.

10. ערוגת צמחיה - הנתבעת כתבה: המומחה מציין כי לא נמצא ליקוי, אך הליקוי מצויין בדוח ב' והנתבעת ציינה כי הליקוי תוקן על ידה. עלות התיקון לפי דוח ב' עומד על 800 ₪.

לשאלת בית הדין כתבה הנתבעת כי התיקון בוצע על ידי בני משפחה. לטענתה עלות חומרים היתה 600 ₪, ואין בידה קבלה.

בנסיבות אלה בית הדין מזכה את הנתבעת בסך 300 ₪.

ו.       טעות בחישוב התמורה

מדובר על בקשה לשינוי פסק הדין ולא על טענה לטעות חישוב או להיעדר התייחסות, ולכן שורת הדין היא שלא להשיב לטענה זו כלל.

לפנים משורת הדין נחזור ונפנה את הנתבעת למה שנכתב בפסק הדין. שם הוסבר היטב שהקבלות על תשלום מצביעות על תשלום 500,000 ₪ בלבד, וכן עלה מהשתלשלות הדברים שהנתבעת וב"כ ניצלו הודאה בטעות של תובע 2.

ז.       השמטת רכיב המע"מ

הנתבעת דרשה מבית הדין להוסיף לה מע"מ על עלות ההשלמה. גם נושא זה איננו בגדר טעות חישוב או היעדר התייחסות ובכל זאת נעיר עליו בקצרה. טוב היה לה לטענה זו לו כלל לא הועלתה. כיצד עולה על הדעת לחייב קבלן בעלות השלמה כולל מע"מ בשעה שכל התשלומים ששולמו לו היו ללא מע"מ?! ניתן לחייב קבלן אך ורק בעלות השלמה באותו איכות ובאותם תנאים של העבודה שאותה הוא היה צריך לבצע, ולא בעלות השלמה עם תנאים אחרים.

ח.    סיכום

סכומים אלה יתווספו לסכומים שנקבעו בפס"ד חלקי ג'. שם חויב תובע 1 בסך  25,220 ₪, לכך יש להוסיף 1,500 ₪ בגין פס"ד זה, סה"כ 26,720 ₪.

שני התובעים חויבו בסך 29,681 ₪, לכך יש להוסיף 39,242 ₪ בגין פס"ד זה, סה"כ 68,923 ₪. ,

ט.    השפעת תוספת הליקויים על שכרו של תובע 1

בסעיף ד לפס"ד חלקי מס' 3 נקבע כך:

היחס בין עלות התיקונים לכלל העבודה הוא 27.5%. לדעת בית הדין המפקח לא עמד בהתחייבויות שלו, ועל כן הוא זכאי לשכר על פי שיעור ההנאה הכספית שהסב לנתבעת. לדעת בית הדין עבודה שיש בה ליקויים רבים כל כך, שווה פחות מחלקה היחסי מכלל העבודה. זאת, בגלל הטרחה הרבה שהיא גורמת למזמין, טרחה ממנה ביקש להימנע כאשר שכר את שירותי הפיקוח. אשר על כן אנו סבורים שיש להפחית משכרו של המפקח 40%.

לכאורה, כעת נוספו עוד ליקויים נוספים שהגדילו את היחס בין עלות התיקונים לכלל העבודה לשליש בקירוב. אלא שרוב העלות נובעת מפירוק והתקנת המערכת הסולארית שהתבצעה על ידי קבלן אחר ולא באחריות התובעים שלפנינו.

כיוון שהתוספת של הליקויים איננה גדולה ואין מקום להפחתה נוספת בשכרו של תובע 1.

י.       החלטות

1.       תובע 1, חייב לנתבעת, 26,720 ₪ עבור קרמיקה שקיבל, פיצוי על היעדר חלונות בטיחות ומעקות, ועבור החזר דמי פיקוח.

2.       תובע 1 ותובע 2, שניהם יחד וכל אחד לחוד, חייבים לנתבעת 68,923 ₪ עבור נזקים, ליקויי בניה וחוסרים.

3.       תובע 1 ותובע 2, שניהם יחד וכל אחד לחוד, חייבים לנתבעת 7,513 ₪ עבור החזר אגרה הוצאות משפט.

4.       החלטות אלה כוללות ומחליפות את כל ההחלטות לתשלום שניתנו בפס"ד חלקי מס' 3.

5.       את כל הסכומים הנ"ל יש לשלם תוך 35 יום מהתאריך הנקוב על פסק דין זה.

6.       ניתן לערער על פסק דין זה תוך 30 יום מהתאריך הנקוב עליו.

ההחלטה נתנה ביום ‏‏‏י"ד סיון תשע"ח, ‏28 מאי 2018.

בזאת באנו על החתום