עמותה הזמינה תזמורת לאירוע, בעל התזמורת נענה להזמנה ובטל הופעה אחרת לשם כך. עקב שינויים בלתי צפויים העמותה חזרה בה מההזמנה. התזמורת טוענת שהחזרה המאוחרת לא אפשרה מציאת מקום אחר להופעה וכן שבשל הביטול נמנע פרסום. עקב כך התזמורת תובעת מהעמותה את מלוא הסכום שסוכם ובנוסף פיצויים על הפרסום שנמנע. העמותה טוענת שכיוון שהודיעה שבעה ימים לפני מועד האירוע וכן סבת הביטול לא היתה תלויה בה אין לחייבם במחיר המלא.

א' השכיר לב' מגורון שהיה שכור בידיו. הצדדים הסכימו בעל פה שדמי השכירות יהיו הסכום אותו משלם ב' עבור המגורון. א' תבע מב' את דמי השכירות והחשמל וסעיפים נוספים והודה כי סכום מסוים כבר שולם. ב' טען כי הסכום ששילם גבוה מהסכום שציין א'. עוד טען כי הסכום מוגזם ושקבל דיווח מאוחר ובנוסף טען כי חשב ששכר רק חלק מהמגורון.

קרובי משפחה היו שותפים לבניית בניין מגורים. אחד מבני המשפחה היה מיופה כוח ליזום את הבניה ולו זכיות מסוימות לבניה עפ"י חוזה השיתוף. שנים לאחר שכבר נבנה הבניין ונמכרו הדירות תבע מיופה הכוח את זכותו הבלעדית לבניה על הגג עפ"י דיוקים בחוזה השיתוף. ובטענה שכאשר מכר את הדירות שבחלקו שייר לעצמו זכות זו. לעומתו טענו הנתבעים שברישום בטאבו לא נרשמה כלל זכות הבניה בגג על שם היזם אלא היא רשומה במשותף על שם כל הדיירים. עוד טענו שלא מופיעה זכות זו בחוזי המכר המאוחרים.

עובד התקבל לעבודה על דעת זה שהוא עובד מקצועי. לטענת המעסיק, העובד התגלה כלא-מקצועי ואף גרם לנזקים. בניגוד לכך העובד עומד על כך שעבד כראוי. כמו כן יש הכחשה בנוגע למספר הימים שעבד.

קבלן ביצע עבודות חשמל כשהמימון הוא של הסוכנות היהודית על ידי מזכירות היישוב, חלק מהכסף לא שולם ולטענת המזכירות יתכן שהעבודה לא נעשתה כראוי

הצבע ביצע חלק מהעבודה, ודורש את שכרו, הנתבע טוען שקיים בו מעצמו דין "שוכר עליהן או מטען", וטענות נוספות.

מקום הצדדים השתנה לאחר קיום העסקה והנתבע דורש שהדיון בנידון יתקיים במקומו. בנוסף הוגשה בקשה לקיים חלק מהדיון בפני בית דין אחר.

התובע דורש מבית הדין לנדות את הנתבע כיוון שהלה אינו מוכן להתייצב בפני בית הדין.

נימוקים לדחיית בקשת הנתבע שלא לחתום על שטר בוררות ושלא להתייצב לדיון. נחיצות החתימה על שטר בוררות קודם לדיון, על מנת לתת תוקף חוקי לפסק הדין, ועל מנת להסמיך את בית הדין לפשר בין הצדדים. האם בכתב התביעה התובע חייב לפרט את מהות התביעה וטענותיו ואת ההוכחות שברשותו. מעמדו של בית הדין שבעיר. כשאחד הצדדים הוא איש ציבור מוכר בעיר. בעל דין שאינו מדבר עברית שוטפת ומבקש לקיים דיון באידיש. התנאים להיתר לתובע לתבוע בערכאות כשהנתבע אינו ציית דינא.

בעלי הדין קבלו את בית הדין "בין לדין ובין לפשרה", אך לא קבלו שגם הפשרה תוכל להינתן עפ"י רוב דעות, האם בית הדין רשאי לפשר עפ"י רוב דעות.