גנן עשה מדשאה במתחם במקום בו האדמה גרועה ודורשת תוספת חול, אך לא ידע מכך והשתמש באדמה הטבעית ובהוספת קומפוסט. הנתבעים לא שילמו את שכרו, והוסיפו לטעון שעבודתו כולה לא הייתה מקצועית ויש הרבה תקלות במדשאה, ולכן לא שילמו עליה

בהמשך לפסק דין הערעור, הקבלן ביקש להמיר את התיקונים שחוייב, בחיוב כספי. שמאי אחר העריך את עלות התיקונים. השמאי טעה הדבריו ואמר שעלות השמאות היא 1500 לשני הצדדים במקום לכל צד.

התובע קנה מהיישוב אשקובית, כאשר נחרב גוש קטיף היישוב העביר את המבנה ליישוב החדש והכניס לתוכו דיירים, בעל המבנה לא קיבל תשלום. ב2018 נכנס מזכיר חדש שהודיע לבעלי המבנה ולשוכר שהשכירות תעבור יישירות בין השוכר לבעלים.
התובע תובע דמי שכירות מהיישוב. וכן שהיישוב יחזיר את המבנה למצב הראוי לשימוש.
ב. התובע טוען שאין ליישוב סמכות לבקש ממנו דמי שימוש על המגרש.

עץ של השכן גדל בחצר ומגיע לחלון חדר השינה של האחר וגורם לו לאלרגיה חזקה. על מי לקצוץ את העץ ומי נושא בעלויות

התובע השכיר דירה ולאחר זמן חתם איתם על הסכם מכר שיחול לאחר זמן.
קודם חלות המכר, נתגלתה תקלה והמשכיר נאלץ לשלם לשרברב שתיקן, התובע טוען שהשוכרים אמרו לו שלא ידרשו ממנו תשלום על כך, וכן אם ירדו עימו לשורת הדין הוא יתבע אותם את שכר הדירה שלא גבה מאז זכרון הדברים.

התובע והנתבע עשו הסכם ממון עכב גירושין.ישנם כמה טענות משני הצדדים על כך שלא עומדים בהסכם.

התובע הלווה והנתבע חתם ערבות. לאחר שהתובע תבע את הלווה והלה טען שאין לו איך לפרוע התובע תובע את הערב.

חלק מהיורשים העלו טענה כי יש להעריך את הדירות בהערכת מתווך, שנחשבת בציבור גבוהה מהערכת שמאי ומותאמת יותר ממחיר השוק. אחרים נטו לקבל את הלשון הכתובה בצוואה בה מדובר על הערכת שמאי.