התובע גר בקומה התחתונה, טוען שיש לו נזילות בתיקרה שמתחת למקלחת הדייר שמעליו.
הנתבע טוען שהביא בעלי מקצוע ולא מסתבר שהנזילה מגיעה ממנו
וכן הוא תובע תביעה את הדייר התחתון שיסלק את המזגן שהתקין, אף שהסכים לכך משום שלא הסכים למזגן שמכער את הבניין ועושה רעש רב.

בני זוג עשו הסכם בו נכתב שהבעל יקנה את חלק האישה בדירה בסכום מסויים.
לטענת האשה מחיר הדירה גבוה בהרבה מהמחיר הכתוב בהסכם.

הנתבע, שמעון, קיבל שירותי ראית חשבון מרואה חשבון במשך שנים, ונתן בו את אמונו המוחלט. לאחר אירוע מוחי שעבר הרואה חשבון, הוא הכניס שותף לעסק והעביר אליו תיקי לקוחות ובתוכם של הנתבע. המשך שנתיים השותף - התובע, טיפל בתיקו של הנתבע, אך כעת הנתבע מסרב לשלם בטענה שמעולם לא הסכים להעביר אליו את הטיפול בתיק, ומעבר לכך עבודתו לקויה והוא הסב לו נזק כספי.

האחים תובעים את האחות על משיכת כספים לחשבונה מחשבון האם ז"ל, שלטענתם נעשתה שלא כדין.
האחות טוענת שזו הייתה משכורתה מביטוח לאומי שהועבר לחשבון האם.

אדם פנה למוסך ע"מ שיבצע בדיקה לרכב לפני קנייה. הוא ציין שזה רכב הנקנה מחברה והוא צריך בדיקה ממוחשבת, מה שהמוסך לא נותן. בפועל לאחר שבחברה לא קיבלו את תוצאות הבדיקה, הוא ביטל את התשלום בכרטיס. כעת בעל המוסך תובע את התשלום כולל עגמת נפש.

בכתובה נכתב "בשנת חמשת אלפים שבע מאות וחמש". במקום המילה "וחמש" היה צריך להיכתב "שבעים וחמש", באשר השנה היתה שנת חמשת אלפים שבע מאות שבעים וחמש (ה'תשע"ה).
ביה"ד דן האם נפסלה הכתובה, כדין שטר מוקדם?
האשה הביאה לביה"ד את העתק הכתובה השמור ברבנות, ובהעתק הכתובה התאריך נכתב כראוי, וחתום כראוי ע"י העדים וע"י הבעל.

אדם תבע מהקדש להתדיין בבית משפט ולא הסכים ללכת לדין תורה. לאחר שהפסיד במשפט, החליט לחייב את הממונים על ההקדש ללכת לדין תורה, וטען שהוציא נגדם פסק של ב"ד שחייבים ללכת לד"ת. בעוד רשם ההקדשות הורה להם לקיים את פסק הדין ולא ללכת לדין תורה.

הצדדים התגרשו ויש ביניהם ויכוח לגבי מועד הקרע, וכן ויכוח לגבי תמלוגים שנצברו קודם הנישואין.