התובע טוען שהתברר שישנם שני סוגי ליקויים בדירה, שהנתבע לא דיווח לו עליהן לפני קנית הדירה. נזילות וחוסר בידוד בינם לשכנים. התובע תובע פיצוי על לקויים אלו.
הנתבע טען שהתובע ידע מהבעיות ובכל זאת קנה.

הנתבעים - השוכרים לשעבר, הודיעו לפני תום תקופת השכירות, שהם מתחילים לבנות את ביתם וצפויים לסיים את השכירות באמצע השנה הבאה. לאחר העזיבתם באמצע השנה, לקח להם שלושה שבועות לפנות את שארית חפציהם, ועל זה נסוב ויכוח אם עליהם לשלם גם על שבועות אלו. משכך פנו בעלי הדירה לבית הדין בתביעה לתשלום שכירות עד סוף השנה (יולי), ובנוסף תביעות על פגמים ונזקים שלטענתם נעשו בדירה.

.

הנתבע הזמין את התובע שיעשה לו עבודת עפר. לטענת הנתבע העבודה לא נעשתה לפי הסיכום ולכן אינו העביר תשלום אחרון.
הצדדים מתווכחים גם האם המחיר כולל מע"מ או לא.

התובע עורך דין שנשכר לבצע הליך משפטי. ההסכם היה שעצם פתיחת תיך הוצאה לפועל יקבל סכום מסויים ואם יצטרך לייצג בבית המשפט יקבל תוספת של 20%.
בפועל עורך הדין פתח תיק הוצאה לפועל ומעבר לכך התעסק בזה שהצד השני לא יתבעו בבית המשפט.

התובע פנה לנתבע לצורך תיקון רכב. הנתבע בדק והצביע על הדבר אותו צריך לתקן. התובע שאל האם ברור שזו התקלה כיוון ששווי הרכב אינו גבוה, והוא לא מעוניין לתקנו בעלות גבוהה.
הנתבע אישר. לאחר הטיפול התקלה חזרה על עצמה והתובע הוצרך להוציא עוד הוצאות.
התביעה החזר של התוספות שהוצרך להוציא.

התובע השכיר דירה לנתבע. הנתבע סרב לפנות את הבית לאחר סיום החוזה, ונשאר לגור בו.

התובע נכנס לשותפות בניהול חנות של הנתבע. במהלך הזמן העסק נקלע שקשיים כלכליים והתובע טוען שהם נובעים מחובות קודמים להצטרפותו לעסק. התובע יצא מהשותפות ותובע החזרי כספים שלטענתו לא שולמו לו.
הנתבע אמר שמוכן לשלם לתובע 50,000 לפנים משורת הדין. וכן תבע תביעה נגדית.

הנתבעת פנתה לתובעת, יועצת שינה, שתעשה טיפול. לאחר חלק מהטיפול היא הפסיקה ליצור קשר - אצלי התשלום הוא אחד ולא ניתן לקנות חלק מהשירות. תובעת 1250 ש"ח.
הנתבעת טוענת שלא נאמר לה שלא ניתן להפסיק את הטיפול באמצע.