התובע שיפץ לאחר תיאום עם הנתבע. לטענתו לא שולם לו 57,000 ₪ על ההוצאות שהוציא בשיפוץ הדירה.
הנתבע טוען שהתובע נכנס לדירה ללא רשות. לכן הנתבע טוען שהוא פטור מלשלם. זאת ועוד, הוא תובע בחזרה את הסכומים שכבר נתן לתובע 16,200 ₪ כיוון שניתנו בתנאי שיחובר לחשמל.
בביבור של ביה"ד עלה שהנתבע טען שהוא מיופה כח של בעל הבית אך בפועל הוא מיופה על דירה אחרת.

התובעת בנתה דירה בעידוד המועצה. המועצה התחייבה לעשות פיתוח אזורי, לטענת התובעת האחראים מטעם המצועצה לא פעלו לקידום הפיתוח ולכן הם לא יכולים להכנס לדירה החדשה ומשלמים שכירות. התביעה דמי שכירות

התובע הזמין אצל הנתבע עבודה של ריצוף ואיטום, ותוך כדי הוא ביקש שינוי שעלה סכום נוסף. אחר העבודה התגלו ליקויים. התובע דורש שהנתבע יתקן, והנתבע טוען שהם באחריות התובע, שרצה שינוי שגרם לבעיות.

התובע עבד כמנכ"ל ולא שילמו לו את שכרו.
הנתבעים טוענים שכאשר חתמו חוזה עם המנכ"ל הוא לא הודיע להם שאין לו נסיון בתחום. וכן בפועל עבודתו לא הניבה פירות משום שלא עבד כראוי.

חברה שכרה מהתובע מבנה תעשייה והתחייבה בחוזה לשלם שכר דירה בסך 1,800 לחודש. מנכ"ל החברה קיבל על עצמו ערבות אישית בחוזה. התביעה היא למימוש הערבות, לתשלום החוב של החברה, כיון שלחברה אין ממון. הנתבע טוען שהחברה הייתה אינטרס של היישוב, ומשכך סעיף הערבות אינו מחייב.

אחד מבעלי דירות בבניין משותף, רצה להרחיב את דירתו, ולצורך כך היה צריך הסכמה של חמישה מבעלי הדירות בבניין. בעל אחת הדירות, שמשכיר את דירתו לאחרים, סירב לחתום, בטענה שיש דייר נוסף שמסרב לחתום בתוקף והוא מאמץ את סיבותיו

התובע גר בעיר אחת, ויש ארבע נתבעות שכל אחת גרה במקום אחר ומרוחק.

התובע טוען שישנה הצטברות מים בגג השכן הגורמים להבאת יתושים.
הנתבע טוען שאכן הייתה בעיה אך במצב הנוכחי הבעיה אינה שכיחה כלל.