הנתבע בעל חנות רהיטים הרשומה על שם אשתו, הודיע לתובע על כוונתו להעסיק אותו, לצורך כך התובע התפטר מעבודה אחרת לאור אמירתו של הנתבע, אך בסופו של דבר הנתבע נמנע מלקבל את ההצעה. בכך הוא הפסיד תנאי עבודה טובים, וגם שני חודשי עבודה. סך הכל הוא תובע כפיצוי 30,000 ₪. וכמו כן על שכ"ט עו"ד וביטול זמן של התובע בדיון השני.
לטענת הנתבע הוא חשב להעסיק את התובע, אך עובדיו התנגדו, וכמו כן הגרפולוג המליץ לו שלא להעסיק אותו.

אדם שכר דירה תמורת 4000 ₪ לחודש, במהלך המגורים התגלתה נזילה בדירת השכן שמלמטה, והיה צורך לשבור מרצפות, כמו כן בתקופת הגשמים היתה הצפה בדירה ונותק זרם החשמל והאינטרנט. התובעת החליקה בדירה בתקופה זו, ונזקקה לטיפול רפואי וגם עברה לגור אצל בנותיה. לאחר מכן הצדדים הסכימו שהחוזה יסתיים.
התובעת תובעת את כל דמי השכירות ששולמו בסך 20,000 ₪ משום שלטענתה הדירה לא היתה ראויה למגורים, בגלל תקלות נוספות שהיו בה. כמו כן היא דורשת החזר על תיקונים בדירה פיצוי על נזקים שנגרמו לה, ופיצוי על הובלת חפציה לדירה וממנה בסך 20,000 ₪. לטענת הנתבע הוא לא ידע על הליקויים בדירה, ולאחר שהיא עזבה את הדירה גרו בה שוכרים אחרים לשביעות רצונם.

התובעים הם הורים של בחורה ששילמו למשרד שידוכים 7,080 ₪ על מנת שהם יציעו שידוכים לבתם, בזמן הדיון הם הגדירו את דרישותיהם מהמועמד, ומשרד השידוכים הציע להם כמה הצעות שלא עמדו בדרישותיהם, לאחר מכן הם הציעו הצעות אחרות שבהם הבחורים סירבו, ההורים רצו את כספם בחזרה, אך לאחר פגישה הם הסכימו לשלם עוד 2,100 ₪ על מנת לקבל מועמדים גם מחו"ל. לאחר כ-20 יום הוא ביקש לבטל את העיסקה כולה, ואף ניסה לבטל את העיסקה דרך חברת האשראי ללא הצלחה. לטענת התובעים משרד השידוכים לא ידע למסור פרטים גם על הבחורים שכן היו רלוונטיים מבחינתם, וכך לא יצא מההצעות הללו שום דבר.
לטענת הנתבע נתנו לתובע שירות ראוי, כמו כן בגלל בררנות יתר התובעים הם שפסלו מועמדים.

התובע הוא מנעולן, הנתבע ביקש מהתובע ללמד אותו את המקצוע, הנתבע הסכים תמורת זה שהתובע יעזור לו, לאחר זמן מה סיכמו ביניהם שהנתבע ישלם לתובע סך 20,000 ₪ על לימוד המקצוע, כמו כן הנתבע יסייע לתובע בעבודתו. התובע הסכים לזמן מה שהסכום יעמוד על 18,000 ₪ אך חזר בו מהסכמתו, כמו כן לפי ההסכם לנתבע היו הגבלות על עבודה בתחום למשך כשנתיים. הנתבע שילם 6000 ₪ בלבד, ולאחר לא יותר משלושה חודשים הפסיק את התלמדותו אצל התובע בגלל טענות שהיו לו כנגדו. התובע דורש לקבל את יתרת התשלום בסך 14,000 ₪. לטענת הנתבע הוא לא למד הרבה מהתובע, וכמו כן הסתבר לו שהתובע אינו מוסמך באופן רשמי למנעולן. וכמו כן מספר הפניות שאליהן הוא הצטרף אליו היו מועטות. כמו כן כתביעת קיזוז הוא ביקש שכר עבור עבודתו כעוזר למנעולן.

התובעת מארגנת מופעי ילדים. הנתבע מנהל בית חב"ד בכפר יונה. הנתבע הזמין אצל התובעת מופע לפורים במחיר של 2100 ש"ח. האומן שהיה אמור לבצע את המופע הודיע כשעה לפני תחילת המופע כי לא יוכל להופיע מחמת התחייבות קודמת. הואיל ולא ניתן היה לבטל את הארוע שכן הצבור כבר החל לבוא, מצאה התובעת כאומן חלופי - להטוטן שיופיע בפני הילדים. מחיר הלהטוטן 1000 ש"ח + מע"מ (1180 ש"ח).
התובעת טוענת שהואיל ולמעשה הנתבע הסכים להופעת הלהטוטן הרי שעליו לשלם את שכר הלהטוטן, שכן ביטול ההופעה היה מחמת אונס של התובעת ולא באשמתה ואין מקום לפיצוי לנתבע. התובעת אינה יכולה לממן מכיסה את מופע הלהטוטן.
הנתבע טוען שמגיע לו פיצוי על הנזק שבביטול ההופעה. הוא חפץ דוקא בהופעה שהזמין שיש בה מסרים יהודיים לימי הפורים בניגוד ללהטוטן שלא היה בהופעתו מסרים ערכיים לימי הפורים. הנתבע מודה כי הסכים בלית ברירה להופעת הלהטוטן אך זה היה מאונס מאחר ולא רצה לאכזב את הקהל, כמו כן טוען לנזקים לשמו עקב ביטול ההופעה.

מר א' בעל החברה מתגורר בארה"ב ולו חברה שעסקה בהעברת ספרים, הנתבע התחיל לעבוד בחברה בעקבות מידע שקיבל מחבר, הוא עסק בהעברת ספרים וגם בהובלתם לשדה התעופה לכיוון ארה"ב, לאחר מכן הוא צירף חבר נוסף - התובע שעבד עבור החברה בהעברת משלוחים לשדה התעופה ובכלל, לאחר זמן מה החברה שבארה"ב הפסיקה לעבוד, ונשאר לחברה חוב כלפי הנתבע, וגם כלפי התובע, לטענת התובע הוא עובד של הנתבע ולא של החברה, ולכן הנתבע צריך לשלם את שכרו. וסך הכל הוא תובע 3500 ₪.

בחוזה שכירות נכתב באחד הסעיפים, כי עכוב במסירת הדירה מחייב את השוכר בתשלום של 200$ לכל יום של עיכוב (סך הכל בתחשיב חודשי 6000$ כאשר השכר דירה הוא 1000$ לחודש). השוכר עיכב את מסירת הדירה בשבועיים. המשכיר תובע על פי החוזה 1400$ בגין העיכוב.
השוכר מוכן לשלם 500$ בלבד.

גב' ל' נכנסה לעבודה כמנהלת בעמותה מסוימת, תוך כניסתה לעבודה, היא הגישה רשימה של חובות שעל העמותה לשלם לה גב' כ' שהיתה האחראית מטעם העמותה הזו אישרה את החובות. כמו כן היא סיכמה איתה שהיא תקבל שכר בזמן חופשת הלידה. לעמותה זו אין פעילות כלכלית, והיא משלמת את המשכורות דרך עמותה אחרת.
התובעת גב' ל' תובעת כל אחד מהם לשלם על החובות שלא שולמו לה. כיון שבחוזה נאמר שהגב' כ' ערבה באופן אישי לחובות העמותה.

תלמיד ניתק מקרר ותכולתו התקלקלקה, השאלה היא האם הוא צריך לשלם וכמה?

בדיון בבית הדין בבית שמש התובע תבע את קיום העיסקה, ואילו הנתבע טען שהעיסקה בטלה והוא רוצה פיצוי על הפרת החוזה, בפסק הדין נפסק שעל התובע לקבל 25,000 ₪ התובע טען שעליו לקבל את הסכומים שאותם הוא תבע.