בית הדין לערעורים ביטל חלק מפסק הדין של הרכב בבית דין איזורי זה, והודיע על החלטתו להעביר את התיק להרכב אחר, בסופו של דבר התיק חזר לאותו הרכב, שבו ישנו דיין שישב בהחלטה הראשונה, השאלה היא האם אותו דיין פסול בגלל שכבר חיוה דעתו בתיק.

התגלה שדיין שדן בתיק בוררות בין שני צדדים תרם לאחד מהצדדים, וכן היה אורח כבוד בדינר של המוסדות הללו, הצד השני הגיש בקשה שהוא יפסול את עצמו.

אשה הגישה תביעת גירושין, וביקשה צו עיכוב יציאה כנגד בעלה, היא התחייבה להודיע לו, אך לא עשתה כן. הבעל עוכב בעלייתו על מטוס לחו"ל, ותובע מהאשה את ההוצאות מביטול הנסיעה.

גננת במוסד לימודים תבעה פיצויי פיטורין למרות שויתרה עליהם, בית הדין בצפת טבריה חייב את מוסד הלימודים בפיצוי פיטורין, על פסיקה זו הוגש ערעור לבית הדין לערעורים לטענת המוסד שגה בית הדין בכך שהכליל את פיצויי הפיטורין עם תקנות השכר שאינם עוסקות בפיצוים כאלו.

בין המעסיק לעובד נחתם הסכם שבו העובד מוותר על פיצוי פיטורין, השאלה האם הסכם זה תקף.

הנידון הוא ערעור על פסק דין שניתן בבית הדין האיזורי בו עובדת תבעה פיצויים מהמעסיק לפי החוק, למרות שהחתימו אותה על טופס בו היא מוותר על זכויות סוציאליות.

בית הדין האיזורי בירושלים חייב את הנתבע שחבל בחבירו לשלם לו 35,000 דולר, שני הצדדים מערערים על גובה הפיצויים. במהלך הערעור נשמעה עדות נוספת.

התובע כהן שיצא מבית הכנסת בעת ברכת כהנים, וביקש להשאיר את הדלת פתוחה, הנתבע רצה לסגור את הדלת, והנתבע תקף אותו, כך שהתובע נפל והתגלגל במדרגות, כתוצאה מכך נשברה לו חוליה בעמוד השדרה, לא נעשה ניתוח בגלל הסיכון שבו, אך יש לתובע בעיות בריאות חמורות, לטענת הנתבע הוא לא דחף אותו ישירות, בדיון הופיע עד שהעיד שראה את הנתבע דוחף את התובע, אך הוא לא ראה את הדחיפה עצמו.

דייר בבניין משותף לא שילם דמי ועד שעולים בסך הכל ל- 1,660 ₪, לדברי הדייר יש לאשתו כספים שמהם ניתן לגבות, ולו אין כסף, ולכן אינו רוצה להכנס להלוואות.

גננת שפוטרה מגן מבקשת לחייב את הגן בתשלום משכורת מיום פיטוריה ועד היום, משום שלטענתה היתה בהריון בעת פיטוריה, לטענת הגן היא לא היתה בהריון בעת פיטוריה, כמו כן היא עבדה בעבודה זמנית בלבד.