אשה צעירה נפטרה בלי בנים, היורש החוקי הוא אביה שעימו היא ניתקה את הקשר זה זמן רב, אבי האשה הוא חוסה על פי צו אפוטרופסות, מאידך ישנם קרובי משפחה הטוענים שלפי צוואה בעל פה הם אמורים לרשת את האשה, כמו כן הם המציאו לבית הדין עותק צוואה כתובה המורה על כך שהיא מורישה להם את נכסיה.

לבית הדין הוגשה בקשה ע"י אשת המנוח לאשר שתי צוואות שבידה בהן ציווה לה המנוח מרכושו. לטענת האשה הצוואות ניתנו בכתב ידו של המנוח סמוך לניתוח אחת על פתק והאחרת על גב חוזה ובה רשם המנוח תאריך מוקדם בנוכחות עד אחד ללא קנין. אחי המנוח טוען כי הפתק אינו תקף כיוון שאין בו קנין וכמו כן טוען שניתן בעל כרחו של המנוח ולגבי הצוואה על גב החוזה טוען כי על פי התאריך הרשום בה היא ניתנה בזמן שהמנוח לא היה שכיב מרע ועל כן חסרים בה קנין ושני עדים עוד טוען כי כיוון שבית המשפט המחוזי הוציא צו ירושה על נכסי המנוח אין בית הדין מוסמך לדון בצוואות בנוסף טוען כי אין עדים שהמנוח מסר את המסמכים בידי אשתו וכי היא אינה נאמנת בטענתה. אחי המנוח תובע הוצאות משפט. הובאו עדים המאשרים כי כתב היד הוא של המנוח וכן העלו את עניין הלחץ שהופעל על המנוח לכתוב צוואה לאשתו.

הנתבעים הציגו מצג שוא כאילו הם הקרובים של הנפטר, התובע טען כי הוא בנו של הנפטר והוא אמור ליורשו, לצורך כך הוא הציג מסמכים בבית הדין.

אשה הגיעה לבית הדין לאחר מיתת בעלה, ולה בן ובת, ילדים אלו נולדו לאחר טיפולי פוריות, האשה הודיעה לבית הדין שכיון שיש להם עוד ביציות מופרות היא רוצה להפרות את עצמה מביציות אלו, ולכן היא רוצה להוציא צו ירושה שיכלול התייחסות לעוברים המוקפאים שבכוונתה ללדת.

אדם שנולד לאב יהודי ניצול שואה, ואם גויה עלה לארץ יחד עם הוןריו, התגייר עם אמו לאחר שעלו לארץ, בשלב כלשהו התגרשו הוריו, האב היהודי נפטר, ולא ידוע על קרובים כלשהם שיש לו, הבן דורש לירש את אביו.

בעל ואשה התגרשו, ודירתם נמכרה דרך כונס נכסים, מתווך שטוען שהוא שתיווך ביניהם לבין הקונה דורש לקבל 2%, משום שהוא היה שותף בתהליך תמחור הדירה, למעשה היו שני הסכמים בינו לבין הבעל שבהסכם אחד כתוב שהוא מתחייב לשלם לו חצי אחוז, ובהסכם שני 2 אחוזים, לא ברור שעל ההסכמים חתמה האשה.

אדם שהיה נשוי לשלוש נשים נפטר, במהלך הדיונים אודות הירושה, ויתרו היורשים על סכומי הכסף לאמם, לאחר זמן התגלה שהיתה יורשת נוספת שהאחים התעלמו מקיומה. יורשת זו דורשת כעת הוצאות משפט מאחיה.

אלמנה מנישואין שניים של המנוח חתמה עם יורשיו על הסכם לפיו היא מוותרת על זכויותיה בנחלה שבה התגוררה תמורת דמי שכירות חודשיים בסך 250 דולר, לאחרונה נודע לה שעל פי הנוהל הנחלה אמורה להגיע אליה, והיא טוענת שיש לבטל את ההסכם משום שהוא נחתם בטעות כשהיורשים הראו לה את שטר הירושה שבו המנוח הוריש לבניו בלבד. נציג הנתבעים טען שהאשה ידעה שהנחלה רשומה על שמה.

עו"ד מסוים הפיץ דברי בלע על אחד הדיינים שהוא לוקח שוחד, כתוצאה מזה פסל עצמו הדיין לכל התיקים בהם אותו עו"ד מייצג כל עוד לא יפטרו אותו הלקוחות.
בעל הדין כשר לדון לבעלי הדין, אך העו"ד פסול לדיינים, השאלה היא על מי לסלק את עצמו מהדין האם על הדיין או על עו"ד הצדדים.

עיקר הסכסוך בין בני זוג שהתגרשו נוגע לדירה שנבנתה מעל לדירה שלו, ולפי ההסכם שביניהם שנחתם לפני הנישואין, הדירה היתה אמורה להגיע אליה. לטענת הבעל הדירה נבנתה על ידי בנו לאחר זמן, ולא אמורה להגיע לאשה, לאחר שזו התגרשה.