התובעת הנה עמותה המפיצה ציוד לחימה לכיתות כוננות. הנתבעת היא ישיבה המפעילה כיתת כוננות. התביעה היא על ציוד שלטענת התובעת הושאל לנתבעת ואינו מצוי ברשותם. הנתבעת טוענת כי חלק מהציוד כלל לא נמסר וזה שנמסר ניתן בתורת מתנה או מתנה על מנת להחזיר.

התובעת פרשה משותפות ותובעת את חלקה.

התובעת היא שותפה בבעלות על חנות שהושכרה לנתבע עם אופציה להארכה התלויה בדעת השוכר. סעיף בחוזה אומר כי המשכירים רשאים להפסיק את השכירות בתום התקופה, על ידי הודעה 12 חודשים מראש. התובעת הודיעה לשוכר 12 חודשים מראש על רצונה בסיום השכירות והשוכר שתק. בתום התקופה, השוכר החליט לממש את האופציה שלו להאריך את השכירות. התובעת תובעת את החנות לשימושה.

התובע הפעיל חוג בקייטנה שניהל הנתבע. התשלום היה לפי מספר המשתתפים. בחוזה היה כתוב כי מספר הילדים בקייטנה הוא כמאתיים. התובע טוען כי מספר הילדים המוזכר בחוזה מחייב ולכן על הנתבע לשלם את ההפרש בין מספר הילדים שהגיעו למספר אליו התחייב.

א. מכר לב. שטח בגג. בסעיף בחוזה מפורש כי השטח הנמכר הוא 102 מ"ר ומצוין כי השטח מסומן בתשריט נספח. בתשריט מסומן השטח ולידו המספר 117 וחתימות הצדדים. ב. טוען כי המספר מציין את השטח המעודכן ואילו א. מכחיש. עורך הדין שערך את ההסכם מעיד כי המספר אינו מסמן דבר.

חברי מושב רוצים להרכיב בית דין מבוררים שייבחרו על ידי הצדדים בתביעה כנגד ועד המושב כפי שסוכם בתקנון המושב. ועד המושב בקש מבית הדין לחייב את חברי המושב לנהל את הדיון בבית הדין.

משפחה, ב', בקשה מהמועצה, מיוצגת על ידי א', דירה. א' הסכימה להכניס משפחה לדירה פנויה ולאכלס את ב' בדירת המשפחה. ב' נכנסו לדירה הפנויה. א' דורשת שב' יעברו לדירת המשפחה כפי שסוכם. ב' טוענים שההסכמה ניתנה בכפיה.

התובע עבד כמורה במוסדות של הנתבעת. הנוהל הוא שבאמצע שנת שבתון על העובד לעדכן את המעסיק על כוונותיו לשנה הבאה. התובע שלח מכתב סמוך לזמן הנקוב אך לא מובן ממנו שבכוונתו לחזור למשרת הוראה רגילה. לאחר שנת השבתון הופסקה העסקתו. התובע תובע הכנסה של שנה בנוסף לפיצויי פיטורין רגילים. כנגדו טוענת הנתבעת שאין המורה זכאי אלא לפיצויים הרגילים.

הרב י' סכם עם הרב ש' שישמש בתפקיד מסוים בישיבתו. בעקבות מינוי מנהל התעוררה מחלוקת במהלכה אמר הרב ש' שהמצב אינו מקובל עליו ובסיומה פוטר הרב ש'.
הרב ש' תובע מהרב י' את המשכורת שסיכמו על כל השנה.

חקלאי עבד אצל חברה וסוכם שאם לא יצליח בגידול מסוים יקבל פיצוי ועזרה. הגידול לא הצליח והחקלאי המשיך לעבוד עבור החברה ללא חידוש החוזה. החברה הפסיקה את ההתקשרות והחקלאי השכיר את חממותיו לאחר ועבד אצלו בחממה.
החקלאי תובע פיצוי עבור הגידול שלא צלח וכמו כן פיצוי על הפרת ההסכם (הפסקת ההתקשרות). בנוסף דורש ביטול סעיף האוסר עליו לעסוק בתחום במסגרת חברה מתחרה.
החברה טוענת שהיא פטורה ושאין הסכם מחייב בין הצדדים וכי החקלאי הפר את ההסכם עמם בכך שעבד אצל אחר.