התובעים פנו לנתבע לערוך שיפוץ בביתם הנתבע לא עמד בזמנים וכן לטענתם העבודה הייתה לקוייה ולא הועילה, וכן היו נזקים נוספים שנגרמוו להם. לכן עליו להחזיר את מה ששולם לו וכן לפצות על עוגמת הנפש.

התובע עבר דירה מהמאחז הסמוך ליישוב ודרשו ממנו דמי כניסה. לטענתו זו אותה אגודה שיתופית ולכן יש להחזיר לו את הכסף.
הנתבע טוען שהמאחז מתנהל לעצמו, וכל המגיע הממאחז עובר וועדת קבלה.

התובעים בנו דירה ביישוב ומחמת חוסר פיתוח אזורי שבאחריות היישוב הם מנועים מלהכנס לדור בדירה.
לכן הם תובעים א. החזר שכר דירה שהם משלמים כעת בגלל העיכוב.
ב. החזר תוספת שכר דירה שנגבתה כעידוד על הבניה.
הנתבעים טוענים שהעיכוב אינם תלויים בהם. וכן יישנו סעיף בחוזה המורה על כך שיכולים להיות עבודות פיתוח לאחר השלמת הדירה.

התובע נסע ברכבו והתנגש בבעל חיים שחצה את הכביש. לתענתו בעל החיים שייך לאגודה השיתופית ולכן תבע אותה לדין. הנתבע טוען כי לאחר שבדק לא מצא בין הפרות שלו פרה שהשתתפה בתאונה. ויכול להיות כי היה זה חזיר בר.

התובע בעל צימר ששכר את המתחם בהיישוב, לטענתו ארע במתחם הפסקת חשמל שלא טופלה כראוי, והבריחה את השוכרים ששהו במקום. מזכיר היישוב טוען שהתקלה טופלה בזמן ראוי. וכן שאין מוטל עליהם לתקן תקלה זו ע"פ סעיפי החוזה.

התובע קבלן שהוזמן על ידי הנתבע לשפץ את ביתו. הנתבע לא שילם את שכר הקבלן בטענה שיש ליקויים רבים בעבודתו. הוא דורש שיתקן ואח"כ ישלם לו.

דיירי בניין עבדו עם יזם על פרויקט תמ"א 38, ולאחר כמה שנות תכנון חזרו בהם. היזם דורש שכר עבודה והוצאות, והדיירים טוענים לפטור, כיון שאין תוצאה.

קהילה מסויימת הפרה צו ב"ד, וניתן לתובעים היתר ללכת לערכאות. אחד מהקהילה מוכן ללכת לדין תורה. ב"ד נשאל האם מותר בכ"ז ללכת לערכאות, או שאת אותו שהוא ציית דינא אי אפשר לתבוע בערכאות.

התובע, תובע מהנתבע 4000 ש"ח, חצי מ8000 ששילם לב' מתוך חוב של 40,000 ש"ח, כיון שלטענתו, ב' ויתרה על החוב.