לתובע יש זכות במקום מסוים שמתאים למטבח עסקי, הוא משכיר את המטבח לנתבעת שהיא מפעילה מטבח עסקי, הסתיימה תקופת השכירות, ולשוכר ניתנה האופציה להאריך את תקופת השכירות בארבע שנים נוספות, בתחילת תקופת הקורונה התובעת ויתרה על חלק מדמי השכירות, לאחר מכן בחודש אפריל 2021 הנתבעים הפסיקו לשלם, לטענתם בגלל שמשרד הבריאות ביטל להם רשיון, בגלל בעיות תשתית שקיימות במטבח, הצדדים הגיעו להסכמות במהלך הדיון, ובית הדין נותן להסכמות אלו תוקף של פסק דין, בנוסף בית הדין יסדיר את החובות ואת ההתנהלות העתידית.

התובע רכש מגרש בישוב, הנתבע רכש מגרש סמוך, בין המגרשים יש הפרש גבהים, והחצר של הנתבע נמוכה מחצר התובע, התובע בנה קיר תמך, וביקש מהנתבע שישלם חצי מעלות הקיר בסך 26,208 ש"ח, הנתבע מודה שעליו לשלם חצי מעלות הקיר, אלא שטוען שישלם רק כשיכנס לביתו, ובנוסף טוען שעלות הקיר היא נמוכה יותר. בנוסף לטענתו הוא אינו צריך לשלם על כל עלות גובה הקיר, אלא רק על עלות הקיר שהוא צריך.

טכנאי מחשבים עבד תחת חברה, ולאחר שעבר מהחברה הוא פנה ללקוחות איתם עבד עד כה והודיע להם שאם ירצו לקבל את שרותיו עליהם לפתוח תיק אצלו.
החברה תובעת שלא יכול להיות שהעובד יגנוב את לקוחותיהם ועמם יקים חברה מתחרה. הם דורשים שהעובד יקח תקופת צינון מהעבודה.
העובד טוען שהלקוחות מרוצים משרותיו והם אלו שפנו אליו.

מטפלת בתינוקות, כאשר הילדים או המטפלת בבידוד, או שהורים לא רוצים לשלוח מחשש לבידוד או הדבקה. מי מפסיד את התשלום.

התובע הלווה לנתבע 500,000 ש"ח, עם ריבית שנתית בשיעור 18%, וריבית פיגורים של 200 דולר ליום, ההלוואה ניתנה בשלוש פעימות, והלווה פרע את החוב באיחור, סך כל ההחזרים שהנתבע נתן למלווה הם 527,000 ש"ח, חלק מהסכומים שולמו באיחור, לטענת התובע מגיע לו תשלום נוסף בסך 390,386 ש"ח, הוא פתח תיק בהוצאה לפועל, ושילם אגרות נוספות, בית המשפט עיכב את ההליך, הוא העביר את התיק לבוררות בארץ חמדה, בדיון הסכים התובע להתפשר על 450,000 ש"ח מעבר למה ששולם לו, והנתבע הסכים לשלם רק 150,000 ש"ח, התובע הציג בפני בית הדין את דרך חישוב התביעה שבה הוא חישב כמה על הנתבע לשלם לו. לטענת הנתבע אין לחייבו בקנס פיגורים משום שהוא שילם את הקרן, בנוסף, יש להוריד את הקנס לרמה סבירה, בנוסף אילו היה פורע את כל החוב בזמן היה עליו לשלם ריבית בשווי 45,000 ש"ח בלבד, ולכן נשאר לו כיתרה רק כ20

שלושת הצדדים הם שותפים בחברה שהוקמה לצורך פרויקט תמ"א 38, הם קידמו פרויקט תמ"א בירושלים, שהתקבל אליו היתר בנייה שהותנה בתשלום אגרה של מיליון ש"ח בקירוב. בין הצדדים מחלוקת לגבי תשלום האגרה, הנתבעת טענה שהנתבע ייצג אותה והיא שילמה לו סכומי כסף גדולים, ולכן לדעתה אין עליה להוסיף עוד סכומים אליו.

התובע שרצה לשפץ את ביתו, הזמין את הנתבע שהוא קבלן שיפוצים לשפץ את ביתו, עיקר השיפוץ היה להפוך את חדר השינה לחדר עבודה, אך בסופו של דבר הסתבר לתובע שהנתבע איננו מוכשר לעשות זאת, הנתבע הציע לעשות דברים אחרים, אולם בסופו של דבר גם אותם הוא לא ביצע, התובע ששילם את כל הכסף, בסך 25,000 ש"ח תובע חלק מהכסף בחזרה.

התובע הפקיד סכום כסף אצל הנתבע בשמו ובשם אחיו, בעיסקא. לאחר זמן הנתבע החזיר צ'קים על הקרן והוסכם שמכאן והלאה הרווח לנתבע.
אח התובע נפטר ולאחר מכן הנתבע ביקש שלא לפדות את הצ'ק עד לקבלת צו ירושה
בהמשך הנתבע העביר את הכסף לחשבון ע"ש היורשת.
התובע טוען שבסכום ההפקדה הוא הפקיד 370 אלף ואחיו 100 אלף. ולכן רוב הרווח מגיע אליו.
עוד טוען התובע שהוא מעוניין להיות אפוטרופוס על כל הכסף.
עוד תובע את הוצאות הקבורה מממון אחיו.

בקשת עדות לכך שביה"ד אישר תביעה בערכאות.