א. התובע קנה דירה וכעת תובע על קלקולים ברצפות. הנתבע טוען שבחוזה כתוב שהוא אחראי רק על קלקולים שיתגלו בתוך השנה הראשונה וכעת אנו אחרי השנה.
התובע טוען שפנה למנהל העבודה כמה ימים אחרי שנכנס לדירה וסמך על כך.
ב. התובע טוען שאחד העובדים שבר את האמבטיה, ועל הקבלן לתקן.
ג. רטיבות ועובש במרפסת.
ד. הקבלן לא התקין ברז בגינה.

מוכרת דירה נתנה לאביה לטפל במכירה, אביה עשה שיפוץ לדירה בלא להודיע לבת.הנתבע הגיע לראות את הדירה ולא הסכים למחיר שדרש האב. הנתבע נסע לחו"ל ופגש את הבת והציע לקנות את הדירה במחיר נמוך מהמחיר שדרש האב, ואמר לבת שהאב הסכים למחיר זה. הבת הסכימה. לפני גמר הקנייה נודע לנתבע שיש אדם שרוצה לקנות את הדירה במחיר גבוה יותר, הלך אליו ואמר לו שהוא עומד במו"מ על הבית. כעת הבת תובעת את הקונה שרימה אותה.

ראובן היה בדין ודברים עם שמעון על קניית רכבו, אלך לא הגיעו להסכמה על המחיר. אשת ראובן רצתה את הרכב ודברה עם שמעון וסיכמה לקנות את הרכב בסכום הגבוה מהסכמת בעלה.
ונתנה מקדמה על כך. לפני חתימת החוזה בקש שמעון שתתקשר לבעלה ותקבל אישור. כאשר התקשרה הבעל היה עסוק ואמר לה תעשי כרצונך.
למחרת בא הבעל וביטל את המקח.
הבעל דורש את החזר המקדמה.
ושמעון תובע 10% מסך העיסקה ע"פ תנאי החוזה.

בית כנסת בו אחד מהקהל כופה את דעתו על הציבור, ויש חלק מהציבור הרוצה להפרד, האם דינם כשותפים הנפרדים שיש להם זכות חלוקה?

לא' הייתה בת במשפחתון של ל'. הנוהג במשפחתון זה הוא שההורים משלמים מראש - עד העשירי לחודש הנכנס. א' טוענת ששילמה על החודש השלישי במזומן, ולא קיבלה קבלה. ל' טוענת ברי שא' לא שילמה, כיון שכאשר היא מקבלת כסף במזומן היא מניחה אותו במקום מיוחד ורושמת מיד, ולא נמצא כסף במקום זה.
ב18 לחודש, שבוע לאחר זמן התשלום, שלחה ל' מסרון בקשה לשלם, ולאחר מו"מ שילמה א' וים אח"כ, לטענתה תשלום שני.
כעבור יומיים, שלח מר ל' מסרון לגברת א' להוציא את בתה מהמשפחתון כיון שלא שלמה, מה שהתברר לו אח"כ כטעות. מאז א' לא החזירה את בתה למשפחתון.
א' רוצה את כספה בחזרה, ומשפחת ל' תובעת קנס על הוצאת ילד מהמשפחתון באמצע השנה.

התובע הביא רכב למוסך לתיקון מנוע, ובספק אם צריך להחליף גם טורבו. לאחר תיקון המנוע במקום אחר, התברר שאכן צריך להחליף גם טורבו, ועלות התיקון כבר לא שווה את התיקון. התובע מסרב לשלם על תיקון המנוע, כיון שלא קיבל את תמורתו כי הרכב לא חזר לתקינות.

התובע רכש מחסן ממנהל מכירות של חברה, לאחר ששילם דמי קדימה נכנס למחסן ושיפץ אותו.
בהמשך המורשה לא הסכים לקבל את המשך התשלום.
לטענתו לא הייתה הסכמה למכירת המחסן משום שיש צורך באישור מנהל החברה וזה לא נתן אישור.

התובע, מורה טוען כי הטעו אותו לגבי גובה שכרו. בשעת חתימה על החוזה נאמר לו כי יקבל שכר כמורה במשרד החינוך, ולמעשה הוא מקל 10% םחות.
טענת המנהל שהוא הראה למורה מה שכרו והסכים לכך.

התובע, חתם חוזה שכירות אולם עם הנתבע, בעל האולם - לפני תחילת פרוץ הקורונה. התובע נתן דמי מקדמה. לאחר שפרצה מגפת הקורונה, וביטל את הארוע למרות הצעת הנתבע לקיים את הארוע בשטח חלופי בחוץ.
כעת התובע תובע את החזר תשלום המקדמה.