בין התובע והנתבע נחתם הסכם שבו התובע מתחייב לספק לנתבע סטים של ארבעת המינים לארה"ב, בסופו של דבר חלק מהעיסקה הוכשלה על ידי מגדל האתרוגים, אך השאלה הנשאלת היא מי אחראי להכשלת העיסקה, פסק דין זה מהווה השלמה של פסק הדין הראשון שניתן בעניין זה.

התובע גר בשכירות בדירת הנתבע. התובע טוען שהדירה לקויה וכי המשכיר אינו מתקן ליקויים כמחוייב ועל כן הוא נדרש לתקנם, למעשה תובע השוכר דמי תיקון תריס שתקן ודמי דוד שתוקן ללא הצלחה והוחלף על ידו לאחר נסיונות כושלים של המשכיר לתקנו. בנוסף תובע השוכר הפחתה בדמי השכירות עקב רטיבות באחד החדרים המונעת שימוש בחדר, שינויים בחוזה והפקדת צ'ק הבטחון בידי בית הדין. הנתבע טוען כי הדוד היה חדש יחסית וכי היתה לו אחריות ועל כן הוא מסרב לשלם על הדוד החדש.

התובע, מנהל גמ"ח צדקה, תובע מהנתבעים פרעון צ'ק ישן ששורת המוטב בו ריקה שנמצא בידו. התובע אינו זוכר מי נתן לו את הצ'ק. הנתבעים טוענים שאינם מכירים את התובע ואינם זוכרים את הצ'ק ועל כן הם מסרבים לפורעו.

הצדדים גרים בשכנות. הנתבע הרחיב את ביתו באופן שחלונותיו משקיפים על בית התובע ומי הגשמים מגגו יורדים לחצר התובע. התובע אינו מסתפק במחיצת הקנים הנוכחית ודורש גדר אבנים מחופה באבן ירושלמית. הנתבע מסכים לעשות מרזב לניקוז המים ומחיצה כדרישת התובע בתנאי שהלה ישתתף בהוצאות הבנייה. הנתבע טוען שהתובע אינו מוכן לחתום על הסכמה לבניית הנתבע.

הנתבע גר בשכירות בדירת התובע. התובע טוען שלפני עזיבת הנתבע הנתבע התקשר לשאול אם יוכל לקחת את המיטה והמזרונים שהיו במושכר, נענה בשלילה, ואף על פי כן לקח אותם. הנתבע טוען כי בעת כניסתו לדירה אמר לו המשכיר כי הוא אינו חפץ בהם וכי הוא יכול להשליכם ועל כן לטענתו זכה בהם מן ההפקר, הנתבע השליך את המיטה והוא מוכן להשיב את המזרונים. הנתבע מוסיף וטוען שהתובע העלה את דמי השכירות בתמורה להתקנת סורגים ולא כולם הותקנו. התובע טוען שאינו זוכר מה אמר בתחילת השכירות אך לא סביר שאמר שאפשר להשליך את החפצים וטוען שהעלאת השכירות לא היתה תלויה בהתקנת הסורגים וכי לא גמר להתקין את הסורגים כיוון שלא מצא מי שיסייע לו בכך.

התובע רכש כסא בבית הכנסת ולאחר שתים עשרה שנות שימוש הוא חפץ לעבור להתפלל בבית כנסת אחר ולקבל את כספו חזרה או לכל הפחות לקבל אישור למכור את כסאו ועזרה במכירה. גבאי בית הכנסת טוענים שלא ניתן לקבל את הכסף חזרה ובכל אופן לא כדמי כסא חדש וכן יש לנכות את דמי ההנאה משירותי בית הכנסת, בנוסף טוענים הגבאים כי מכירת כסא בבית הכנסת היא מעשה שלא יעשה ויש בו משום זלזול בכבוד בית הכנסת. התובע טוען כי היו מכירות והחזרות של כסאות וכן טוען שנאמר לו בשעת קניית הכסא כי יוכל להחזירו בכל עת.

התובע עבד בעמותה, לאחר שנתבקש לעשות זאת, לאחר כחצי שנה הודיעו לו על פיטוריו המיידים, לטענתו לאחר שנאמר לו על ידי ראש העמותה כי הוא ימשיך בתפקיד, לטענת העמותה הנתבעת ששת החודשים הראשונים היו תקופת נסיון, וראייה לכך היא שיש חלוקה בין התקופה הראשונה לשאר התקופות,

התובע ביצע שיפוץ בבית הנתבע, סוכם ביניהם סך הכל על הבנייה והתוספות שהוא ישלם 73,000 ש"ח, הקבלן קיבל כ-16,000 ש"ח, לאחר זמן מסוים המפקח עזב את עבודתו בגלל סכסוך עם הקבלן, לאחר זמן בעבודה התובע דרש 10,000 ש"ח נוספים
הנתבע סירב משום שלטענתו הקבלן לא הגיע לשלב המתאים. לאחר מכן הקבלן עוד הגיע לעבוד אמנם בעל הבית החליט שלא לעבוד עמו יותר, הנתבע הביא קבלן אחר שיסיים את העבודה. הנתבע הוציא את כליו של התובע מחוץ לדירה, וחלק מהכלים נרטבו בגשם ונהרסו. התובע טוען שסיים כחצי מהעבודה ולכן הוא תובע חצי משכרו בניכוי מה שקיבלו וסך הכל 20,500 ש"ח, בנוסף הוא תובע 7,300 ש"ח בגין הפרת ההסכם, ועוד 3,000 ש"ח עבור חומרי בנייה. לטענת הנתבע העבודה היתה בשווי מה ששולם לתובע, כמו כן הוא הגיש תביעה נגדית של 7,300 ש"ח בגין הפרת הסכם על ביצוע עבודה לקויה.

התובע הוא משווק ארבעת המינים בישראל, הנתבעת היא חברה בארה"ב שהזמינה ארבעת המינים מהתובע חלק מהדברים היו אמורים להיות מסופקים דרך צד שלישי, הנתבעת קיבלה פחות מהכמויות שאותן הן הזמינה, ובין הנתבעת לתובע ישנה מחלוקת מהי הסיבה לכך. התובע מבקש מהנתבע להשלים את סכום הכסף שאותו התחייב לשלם בעיסקה, הנתבע הגיש תביעה נגדית, לטענתו עקב הכמויות הקטנות שסופקו בפועל הוא נאלץ להפסיד חלק מסכומי הכסף שאותם השקיע במחשבה שימכור יותר סטים של ארבעת המינים.