התובעת מתגוררת בדירה בדמי מפתח, הנתבע מעוניין לבצע שיפוצים בדירתה, התובעת ביקשה להוציא צו מניעה כנגד השיפוצים שלטענתה פגעו בזכויותיה

התובע עבד בחברת הנתבע 2 כחצי שנה, והוחלט ביניהם שתשלומי המשכורת שלו יועברו לחשבונו של נתבע 1, והוא יהיה אחראי להעברת הכסף לתובע. התובע שכר רכב לשימושו האישי מחברת השכרה, ולטענתו סוכם שהנתבעת 3 (החברה) תשלם בפועל את דמי השכירות, אחרי שחודשיים החברה לא שילמה, סוכם שהיא תחזיר את הכסף לחברת ההשכרה, וזו תזכה את חשבון התובע, אך החברה זיכתה אותו רק על חודש אחד על סעיף זה הוא תובע 3060 שח הכוללים גם עמלת המרה של מטבע זר.
לטענת התובע הנתבעת היתה חייבת לו על משכורת סכום נוסף של 1000 שח, הנתבע 1 מסר לטענתו סכום של 1000 שח, לנתבע 2 (המעסיק) על מנת שהוא יעביר את הסכום במזומן לתובע, אך לטענת נתבע 2 (המעסיק) סכום זה הגיע עבור חוב אחר, בכל מקרה סכום זה לא הגיע לתובע. לכן הוא תובע 1000 שח, מאחד משני הנתבעים ועוד 3060 מנתבע 2 ו-3.
לגבי השכרת הרכב הנתבעים אמרו שאינם זוכרים את פרטי ההסכם, לגבי תביעת ה- 1000 שח, נתבע 1 אמר שהוא זוכר שנתן כסף מזומן לנתבע ואמר לו שהסכום הוא עבור התובע.

התובע הוא קבלן שיפוצים, הנתבע פנה אליו לצורך שיפוץ מחסן והכשרתו למגורים, כשהחוזה היה על סך 27 אלף, וחלק מהחוזה כלול חיבור לביוב, בסופו של דבר הושקעו כספים רבים יותר משום שהסתבר שקו הביוב שאליו ניתן להתחבר היה מרוחק יותר, כמו כן התובע דורש תוספת על דוד חשמל ונקודת מים חמים שלא סוכמו בחוזה בסך 2000 שח, לטענת הנתבע, הוא הסכים לשלם רק 800 שח על הדוד, התובע תובע עוד 100 שח על פועל שהוזמן על ידו לנקות את הגינה, לטענת הנתבע הוא ניקה פסולת בניין, ועוד 330 שח על שדרוג הכיור והמטבח שנעשו לטענת התובע בהתאם להוראות אשת הנתבע. כמו כן עקב איום של התובע הוא הוציא חשבונית, ועל כן הוא דורש מע"מ על סכום השיפוץ בסך 2240 שח, הנתבע תובע בתביעה נגדית את התובע לתקן ארון מטבח.

התובעת היא עמותה שמסייעת לישובים ביו"ש באספקת ציוד ואימון לכיתות הכוננות הישוביות, הנתבעת היא ישוב (אגודה שיתופית) ביו"ש בשנת 2003 רבש"ץ הישוב קיבל מהתובעת ציוד עבור כיתת כוננות, חלק מהציוד אבד, וחלק מהציוד הוחזר לתובעת, התובע תובע את עלות הציוד שלא הוחזר לו. לטענת הנתבעת הרבש"ץ הוא לא עובד שלה, וכמו כן הישוב לא קיבל אחריות על הציוד, כמו כן הם לא ידעו שמדובר בהשאלה אלא חשבו שמדובר בתרומה.

שכן ביקש רשות משכנו להרחיב את הדירה על מנת לבנות סוכה, בסופו של דבר התברר שהוא בנה חדר נוסף על הגג בבנייה קלה מעץ, התובע סובל מנזילות קשות שלא נפתרות מביתו של הנתבע, ומרעש שמחוללים בני משפחת הנתבע, ותובע את פירוק החדר הנוסף, איטום הנזילות והפסקת הרעשים לטענת הנתבע הנזילות אינם משטח החדר.

עובדת במוסד חינוכי הודיעה להנהלת המוסד שעובדת אחרת הפעילה נגדה אלימות, וכתוצאה מזה המוסד הקים ועדת בדיקה, ולאחר בירור כמה תלונות כנגד עובדת זו היא פוטרה, כעת היא תובעת את העובדת הראשונה תביעה בשל 'הוצאת שם רע', היא תובעת סך הכל 40 אלף שח, בשל פרישתה המוקדמת מהצפוי ופגיעה בזכויות הפנסייה שלה. לטענת הנתבעת האירוע שהיא טענה שהתקיים אכן התקיים, ועל כן אין כל עילה לתשלום פיצויים על כך, כמו כן הנתבעת תובעת פיצוי על הנזקים שנגרמו לה בשל הדיון.

התובעת היא עמותה שמסייעת לבטחון ישובים ביו"ש, מספקת להם ציוד בטחוני ומאמנת אותם. היא העבירה ציוד לישיבה מסוימת בהשאלה, וכמו כן ארגנה שני אימונים לכיתת הכוננות בישיבה, שבעלותם השתתפה הישיבה, כעת היא טוענת שהישיבה התרשלה בשמירת הציוד, ועל כן עליה לשלם לעמותה פיצוי על כך, התובעת תובעת סכום של 13950 שח מהישיבה.
הישיבה אינה יודעת בדיוק מה היקף הציוד שקיבלה מהתובעים, אך לטענתה כל מה שלקחה החזירה, כמו כן היא לא מקבלת את הערכת השווי של התובעת.
כמו כן הם תבעו מהתובעת את דמי ההשתתפות ששילמו באימון השני, שהופסק בגלל שבמהלכו הוגשה תביעה כנגד הישיבה בסך 5016 שח.

התובע ביקש מנגר חובב להתקין עבורו ארון מטבח בביתו, לאחר זמן מה הארון נפל ונגרם נזק בעיקר לכלים שהיו בארון, לשיש ולמייבש כלים, אך גם נזקים קלים לאשת התובע, התובע תובע סך הכל כ- 3000 שח עלות הנזקים שנגרמו לארון ולכלים האחרים שניזוקו, ו- 1800 שח על עגמת נפש.
הנתבע טען שהוא בנה את הארון כטובה, ושהוא התרה בהם שהארון אינו תקני, והתובע התעקש על ארון כזה, לאחר מכן הוא הורה לתובע שלא להשתמש בארון בדברים כבדים, אך הם לא נענו לבקשתו.
בית הדין פנה למומחה שאישר שהיתה רשלנות בהתקנת הארון, ויתכן שהארון היה קורס גם בלי עומס מיוחד.

הנתבעים שכרו מהתובע קוטג' שבו שבעה חדרים, יום לאחר שהשוכרים שיצאו מהדירה, גילה בעל הבית כי דוד החשמל התפוצץ, לטענתו בגלל שכשהשוכרים יצאו הם השאירו את הדוד דלוק, הוא תובע עלות דוד חדש בסך 2200 שח, לטענת השוכרים הם כלל לא השתמשו בדוד החשמל באותו הזמן, והפיצוץ נגרם כתוצאה מסיבה אחרת, כמו כן גם אם הדוד נשאר דלוק, זו לא סיבה להתפוצצות של דוד החשמל.

התובע שגר בישוב תובע את האגודה השיתופית בשתי תביעות:
האחת - נזקים שנגרמו לו עקב הצפה בקו ביוב שהונח ליד ביתו בצורה לא תקינה.
השנייה - חלוקת המגרשים בישוב נעשתה בצורת ניהול לא תקינה שגרמה לו להוצאות מרובות בפיתוח המגרש.
לטענת הנתבעת א. ענייני הביוב הם באחריות המועצה, ולא באחריותה, ב. המגרשים חולקו כדין, והתובע לא קופח בחלוקתם