בס"ד


מנהל קבוצות אירוח שפוטר מתפקידו תובע תוספות שכר
בית דין:ארץ חמדה גזית ירושלים מס. סידורי:539
תקציר:
התובע שימש כסוכן מכירות, עבור חברת הנתבע, ונחתם ביניהם חוזה בנוב' 05', התובע היה אמור לארגן שתי קבוצות נופשים בפסח 06', שכרו נקבע על סך 12,000$ לחצי השנה, ועבור כל אדם מעל 500 איש שירשמו בשני המלונות, נקבעה תוספת של 25$, ועבור ילד או מבוגר שלישי בחדר 12.5$, לאחר זמן מה שבו שהה התובע בחו"ל זמן רב, וגם כשהיה בארץ לא הגיע למשרד, לטענתו בגלל שלא הסתדר עם המזכירה. ב-13.1.06 הודיע הנתבע במכתב לתובע כי לאור ההישגים הדלים שלו, ההתקשרות ביניהם הסתיימה. לטענת הנתבע בגלל עבודת התובע היה צריך להוסיף סכום רב על מנת להוסיף קבוצה של ישראלים.
התובע הודה שמלכתחילה לא היה רצון להביא גם קבוצה ישראלית.
לטענת התובע אין לנתבע סמכות לבטל את חוזה העבודה, כמו כן שכרו לא הותנה בהצלחה מסוימת. כמו כן לטענתו הנתבע הפר את ההסכם שכן בהסכם נקבע כי לתובע בלעדיות על שיווק עד לתאריך מסויים.
התובע קיבל את תשלום הבסיס בסך 12,000$ אך, תובע לקיים את ההסכם, ולשלם לו את התוספת שהוסכמה, סך הכל היו 1400 אורחים כולל ישראלים בשני המלונות, ועל הנתבע לשלם לו את התוספת שהובטחה, גם אם האורחים הגיעו על ידי סוכנים אחרים, בנוסף על הנתבע לשלם לו הוצאות בסך 1,405$ הוצאות, אחרי קיזוז התשלומים והחובות, תביעתו עומדת על 17,657$.
לטענת הנתבע ההסכם הופר על ידי התובע כשלא שהה במשרדיו יום וחצי, כמו כן בעבודתו הדלה היא סיכן את ההשקעה הרבה שהשקיע הנתבע באורחי חו"ל, ובמצב זה זכותו לבטל את החוזה. הוא מסכים לשלם תוספת של 1,405$, אך דורש החזר של סרטים שנרכשו, וסך הכל התובע חייב להשיב לו 6,595$ שאותם הוא תובע לקבל בחזרה.
שכן בנה בקומה התחתונה ותובע השתתפות מהשכן בקומה שמעליו
בית דין:ארץ חמדה גזית ירושלים מס. סידורי:537
תקציר:
התובעים והנתבעים שניהם שכנים בבניין משותף בן 9 דירות, ובשנת 2002 רצו כמה דיירים להרחיב את דירותיהם והגישו בקשה לשינוי תב"ע, ובקשה להיתר בנייה הנתבעים היו שותפים ליוזמה זאת רק לקראת סופו. ההיתר שנתקבל כלל אישור לבנות את כל העמודה בבנייה אחת, התובעים ראו שהנתבעים מתעכבים, והחליטו לבנות בעצמם, הנתבעים לא השלימו את ההרחבה שלהם, כיון שהיה להם מחסור בכסף.
התובעים, שהנתבעים היו זקוקים לבנייה שלהם על מנת לבנות את ההרחבה שכן הם גרים בקמה שמתחת לנתבעים, דורשים מהנתבעים השתתפות בבנייה ב- 50% בסך 85,660 ₪, הנתבע אחרי חישוב הגיע למסקנה שהוא חייב כ-20 אלף ₪ שאותם הוא שילם.
כשבועיים לפני שפג תוקף היתר הבנייה מכרו הנתבעים את דירתם, והקונים ביצעו את ההרחבה בהתאם להיתר. הבנייה עוררה את התובעים להגיש את התביעה.
תביעת התובעים עומדת על סך 66,000 ₪ שהיא היתרה לתשלום לפי טענתם, לאחר הסכום ששולם להם כבר.
לטענת הנתבעים היקף השותפות שלהם הוא נמוך יותר, כיון שהם בנו על שטח התוספת רק מרפסת, וכמו כן מגיעים להם תשלומי איזון, כיון שהתובעים הרחיבו את דירתם יותר מחלקם ברכוש המשותף, אף שויתרו על כך, אבל הם לא ידעו את משמעות הויתור, לדעתם מגיע להם כ- 36 אלף ₪ עבור ההפרשים שבין תשלומי האיזון לבין עלויות הבנייה. כמו כן הם טוענים למחילה בגלל הזמן הרב שעבר, וכמו כן שהם לא צריכים לשלם בגלל שהם לא עשו שימוש בהרחבה אלא רוכשי הדירה. כמו כן התובעים לא הציגו קבלות ולא הוכיחו את גובה עלויות הבנייה.
חלוקת שותפות במשחק אלקטרוני
בית דין:ארץ חמדה גזית ירושלים מס. סידורי:536
תקציר:
הצדדים נפגשו בשנת 06' בכנס של משחקי חשיבה (במחשב), שם הציג התובע לנתבע משחק מחשבה שאותו הוא רוצה לפתח ולשווק, הנתבע אמר שיש לו קשר עם בעלים של חברת משחקים גדולה בארצות הברית, התובע היה אחראי על הפיתוח, והנתבע על השיווק, הנתבע התחייב להשקיע סכום של 27,000 ₪ במיזם. לאחר זמן המשחק הוגש לחברה האמריקאית אך היא החליטה לדחות אותו.
לאחר מכן הודיע התובע לנתבע שההסכם בטל, והוא רוצה למכור את המשחק לחברה ישראלית, הנתבע מתנגד למכירה כזו משום שהיא תוריד את רמת הרווחים. הנתבע הוציא במהלך התקופה כ- 5,000 ₪ הוצאות ישירות, וכן שעות עבודה טלפונים ומיילים.
התובע טוען שהסיבה להתקשרותו עם הנתבע היא בגלל קשריו עם החברה האמריקאית, ואלו התבררו כלא מועילים, וכמו כן הנתבע התנהל בעצלתיים. התובע מבקש מבית הדין להכריע שהוא רשאי למכור את המשחק לכל גורם, הוא מסכים לשלם לנתבע את הוצאותיו, או 20% מהרווחים העתידיים לפי בחירתו.
לטענת הנתבע אמנם יש קשרים אישיים בינו לבין בכירים בחברה האמריקאית, אך, כעת החברה לא מסכימה לאמץ את המשחק בגלל שנדרשים בו שיפורים נוספים. כמו כן לטענתו התנהלותו היתה סבירה ולא איטית, ויתכן שאפשר למכור את המשחק לחברה בינלאומית לאחר שיפורים.
הוא מבקש מבית הדין להורות לתובע לחשוף כל מגעים עם גורם שיווק, וכמו כן לשמור על חלקו בסך 50% מהמיזם. כהצעה אלטרנטיבית הוא מציע לשלם לתובע כמקדמה 10,000 ₪, ואם התובע ימשיך בשיתוף פעולה יקבל כל צד 50%, אך אם התובע יבקש לא להיות מעורב, יקבל הנתבע 60%, והתובע 40%.
עבודת קבלן שהופסקה
בית דין:ארץ חמדה גזית עפרה מס. סידורי:535
תקציר:
התובע הזמין עבודה קבלנית, מחברה שהנתבע מנהל אותה, חתם על חוזה בנייה בסך 385,000 ₪ לאחר זמן ולאחר ששילם לנתבע 111,250 ₪, ביקש התובע מהנתבעת שתחדל מהמשך העבודה, זאת בגלל עבודה לקויה ואיטית והעדר פיקוח באתר. הוא תובע את סכום זה בחזרה, ועוד סכום כסף על נזקים שנגרמו לו לטענתו, סך הכל הוא תובע 136,500 ₪. לטענת הנתבע שווי העבודה שבוצעה היא בשווי של 140,000 ₪ והוא עולה על התשלום שהתובע שילם לו, ולכן הוא פטור מכל תשלום. מהנדס מטעם התובע העריך את שווי עבודת הקבלן בכ- 20 אלף ₪, ואת שווי החומרים ב- 12,000 ₪, לכן הוא תובע סכום של 92 אלף ₪ כהחזר על מה ששולם, בנוסף התובע דורש סכומים נוספים על ההוצאות הנוספות שנגרמו לו בגלל האיחור ובכללם: שכירות, ושכר מפקח ומהנדסים, פיצוי על עגמת נפש והוצאות משפט, ועלות דו"ח מומחה, וסך הכל עוד 44,500 ₪.
לטענת הנתבע התביעה צריכה להיות מופנית לחברה, ולא אליו אישית. כמו כן התובע אילץ אותו לבצע עבודות חציבה שלא היו לפי ההסכם, והיו באחריות התובע. כמו כן אין לו אחריות על חומרים שנעלמו מהאתר, שכן התובע הודיע לו שהאחריות על האתר היא עליו.
בית הדין הכריע שעל הצדדים להגיש תחשיבים לגבי ההוצאות שהם הוציאו, והחליט אילו הוצאות לקבל ואילו לא.