לתובע ישיבה בירושלים. ע"ש ישיבה שחרבה באירופה. הנתבע מעוניין לפתוח ישיבה בירושלים עם אותו שם. התובע דורש לאסור את השימוש בשם ישיבתו.

התובעים הם בעלי דירה שהושכרה לנתבע, בתחילת חודש אפריל 2020, ביקש השוכר לעזוב את הדירה משום שנפגעו המכירות של החנות שאיתה הוא עבד

התובע רצה לחגוג לבנו חגיגת בר מצוה באולם שבבעלות הנתבע, לאחר שפרצה מגיפת הקורונה, וההגבלות שבאו בעקבותיה, הוא חגג לבנו במקום אחר, הוא דורש מהנתבע את החזרת המקדמה ששילם לו בסך 3,000 ש"ח.

הנתבע שכר מהתובעים דירה לצורך שימוש בה כבית כנסת, עקב החלטת הממשלה לסגור את בתי הכנסת הוא לא שילם שכר דירה, הם הגיעו להסכמות שאם תהיה בעתיד הוראה של משרד הבריאות על סגירת בתי כנסת השוכר יהיה זכאי להפחתה של 80% והסמכיכו את בית הדין להחליט מה גובה התשלומים על תקופת הסגר הקודמת.

התובעים והנתבעים הם בעלי רכב שנסעו בישוב מגוריהם, התובעת נהגה ברכב, ורכבה נפגע מהצד, כשהרכב של הנתבע יצא מהחנייה, התובעים פנו לביטוח של הנתבעים על מנת שישלם והוא סירב, הם תובעים את הנתבעים בבית הדין שישלמו את הנזק או יורו לחברת הביטוח לעשות כך, לטענת הנתבעים הם לא אשמים בתאונה אלא התובעת.

לתובעים דירה להשכרה, שמושכרת לנתבעים, לתובעים טענות רבות כנגד הנתבעים: אי תשלום ועד בית, חודש שכירות שלא שולם, ותוספות של קנסות על האיחור בתשלום שכר הדירה ודמי ועד הבית. הנתבע טוען שהתנהל כראוי, לגבי השיק שחזר הוא טוען שהוא חזר בגלל טעות, בנוסף הוא טוען שהוא בהליך של פשיטת רגל.

התובע מונה להיות סגן רבשץ בישוב בקו העימות, הובטחה לו משכורת קבועה בסך 1,500 ש"ח אך לא שולם לו, לטענת הישוב הסיבה שלא שולם לו היא משום שהוא לא עבד מספיק שעות.

התובע הוא שוכר דירה, הוא תובע את המשכיר שיבוא לדיון משום שלטענתו יש לו תביעות עליו, המשכיר טוען שהתביעות הידועות לו אינן קשורות אליו, אולם התובע עומד בתביעתו

התובע קנה רהיט מהנתבעת, התגלו בעיות בהתקנת הרהיט, והוא קיבל לטענתו יחס מזלזל, הוא תובע 10,000 ש"ח מהנתבע על כל הבעיות שנוצרו, הנתבע טוען להגנתו שלא הגיוני שהוא ישלם פיצוי גדול הרבה יותר מעלות הארון