הבעל מבקש לפסול את העו"ד של האשה בטענה שבתו עובדת באותו משרד עם העו"ד הזה והדבר יפריע לו לחשוף את טענותיו.

הצדדים קיבלו עליהם דין יחיד, ואח"כ אחד הצדדים חזר בו ורצה שהדיון ייערך בפני הרכב של שלושה, וכמקובל

הבעל מבקש לפסול את באת כוח האשה היות ובעבר היא ייצגה אותו בגירושין קודמים (מאשה אחרת) וגם בענייני שבינו לבין אשתו הנוכחית (הוצגו לבית הדין תכתובות של מעל מאה עמודים) והוא שיתף אותה וראה בה אשת סודו, ולכן טוען הבעל שלפי כללי האתיקה - היא פסולה ואסור לה לייצג, ועוד שהיא תצטרך לשמש כעדה בהמשך התיק. ב"כ האשה מכחישה חלק מהדברים וטוענת שלא ייצגה את הבעל בעבר, וכן שאין לה מידע ולא יהיה בה צורך כעדה.

התובע התיעץ עם פקיד הקופה חולים במה הוא זכאי בסל ההריון. מחמת יעוץ הפקיד הם הזמינו משאבה. לאחר שהגיע החבילה גילו שחייבו אותם 400 ש"ח על המשאבה. הם טוענים שלא היו קונים משאבה במחיר כזה ולכן על הפקיד להחזיר להם את ההוצאות.

הסוחר ראובן בירושלים נתן הוראה לברוקר באנגליה שיקנה עבורו סחורה מסויימת ולמוכרה כעבור חמישה חדשים. כפי הנהוג, על הקונה להכניס לחשבון הבנק של החברה כעשרה אחוזים מערך הסחורה. בינתיים הוזל ערכה של הסחורה. כפי הנהוג, אם הקונה אינו מכניס לבנק את הפרש ההוזלה, רשאית החברה למכור את הסחורה מבלי להמתין את הזמן שהורה הקונה להמתין בתחילת הטרנזקציה. כשקבל הסוחר בירושלים הודעה טלפונית על דבר השלמת הביטוח מחמת ירידת ערך הסחורה, הפציר בברוקר שישתדל אצל החברה שלא ימכרו את הסחורה. טוען הסוחר הירושלמי שלא אמר לו כלל וכלל שהברוקר יכסה את ערך ההוזלה, אבל הברוקר משום מה נתן ערבות מריוח העמלה שלו במשך שנה לטובת הסוחר הירושלמי, כדי שלא ימכרו את הסחורה. הערבות מסתכמת ביותר מ-50.000$ כפי ערך אחוזי ירידת השער של הסחורה.

ראובן התחייב לשלם לשמעון לפי 'השער היציג' של אותו יום. ראובן שילם בבוקר, ושמעון טוען שצריך להוסיף לו, כיון שהשער נקבע בצהרים, ובבוקר היה השער של אתמול

בחוזה לקניית ס"ת נכתב 'דולרים' סתם ונח' הצדדים האם הכוונה ע"פ שער יציג או ע|פ שער 'ירוק'.

התובע שהוא מעביר שיעורים, עבד בבית המדרש שהוא הנתבע, התביעות ביניהם התבררו בפסק הדין החלקי, ובפסק הדין הסופי ישנם השלמות להכרעות בתביעות ביניהם.

הנתבע הוא בעל עסק להמרת מטבעות, לצורך העסק הוא שכר דירת שני חדרים מהתובעת שהיא בעלת הדירה, הוא התחייב לשלם לתובעת 2,900 ש"ח לחודש, בדצמבר 2019 הוא סגר את העסק שלו, ומתחילת דצמבר לא שילם שכר דירה, השוכר טוען שהוא הפסיק את תשלומי השכירות בגלל שהמשכיר לא נתן לו חשבונית מע"מ כפי שסוכם ביניהם, ובעקבות כך נגרמו לו הפסדים כספיים, שאותם לטענתו יש לקזז מהשכירות, בנוסף הוא טוען

הנתבעת היא עמותה המפעילה מוסדות חינוך, התובע הוא מעביר שיעורים שעבד אצל הנתבעת במשך 3 שנים, הנתבעת נקלעה לקשיים כלכליים לאחר כמה חודשים, התובע תובע כמה וכמה רכיבי שכר שלא שולמו לא, ובנוסף הוא תובע סך של 22,686 ש"ח עבור נסיעה לקנדה שנסע לטובת התרמה לנתבעת, והובטח לו שיקבל סכום זה.