בעל בנה בית על גבי קרקע של אשתו בהסכמתה ובידיעתה.
לאחר מרידת האישה,בית הדין פסק שהאישה תשלם לו על בניתו,כדרך הבנאים ואין לו בעלות בבית עצמו.
בעירעור טוען הבעל שיש לו מוחזקות בבית עצמו כיוון שבמורדת יכול לטעון "עצי אני נוטל".

התובע הוא יבואן של פיאות נוכריות, שהוא מייבא לחנות לממכר פיאות, הנתבעת היא חנות המוכרת פיאות, סוכם בין הצדדים, כי הפיאות יישארו שייכות לתובע כל עוד הן לא נמכרו, ובכל חודש הנתבעת תשלם אך ורק על הפיאות שהיא מכרה, בשעת לילה פרצו לחנות והסחורה נגנבה. התובע טוען שעל הנתבע לשלם לו 4,700 ש"ח לפאה, שזהו הסכום שאותו היה צריך הנתבע לשלם אילו היה מוכר אותם, הוא מציין שהחנות לא היתה נעולה בדלת פלדה ולא היתה אזעקה, וגם לא ביטוח, לטענתו הוא היה בטוח שלנתבע יש ביטוח, לטענת הנתבע החנות נמצאת בצומת רחובות מרכזיים, ולכן לא חשש לעשות מיגון לחנות.

התובע והנתבע שניהם שכנים בבניין, התובע שכן א', החליט להוסיף תוספת בנייה, והוא השקיע כסף ביסודות ובקניית הסכמת השכנים, כעת שכן ב' הנתבע רוצה לבנות גם הוא מעל בניית שכן א', והתובע רוצה שישתתף בהוצאות.
במהלך הדיון הוא ויתר על תביעה מסויימת, ובית הדין החליט שלא לדון בתביעה זו.

האב כתב בצוואה שכל האחים יחלקו את המגש והבית אך את החנן תירשו רק שנים מבניו. אחד האחים נתמנה אפוטרופוס על החנות ומכרו ולקח את התמורה לעצמו.
התביעה שהנתבע יוציא ראיות בכמה הוא מכר את החנות ובהתאם לכך לשלם מחצית לתובע.
וכן לחייבו שבועה על כך שלא נשארו בידו מנכסי האב כיוון שהוא היה גר בבית האב בשנים האחרונות.

התובעת היא רוכשת משקפיים בחנות אופטיקה, הנתבעת היא חנות אופטיקה, התובעת הזמינה לטענתה משקפים עם עדשות מזכוכית, וקיבלה מפלסטיק, בעל החנות טוען שהיא הזמינה פלסטיק, ובכלל פלסטיק טוב יותר מזכוכית.

התובע והנתבע שניהם בעלי מוסד הנתמך על ידי משרד הדתות, לטענת התובע, הנתבע קיבל הקצבות ממשרד הדתות לתלמידים שלמעשה למדו אצל התובע, ובכך גרם לתובע נזק, הוא טוען שהחתימות שלהם ניתנו לנתבע באונס, הוא מבקש להביא אותם כעדים, אלא שהם רוצים להעיד בסודיות, על מנת שהנתבע לא ידע במי מדובר, והנתבע מתנגד.

הנידון הוא בין שלושה אנשים שהתדיינו ביניהם על הזכויות של ספר, מו"ל ב' תבע את מו"ל א' ומו"ל ג', אך ביקש למשוך את התביעה, הטו"ר שייצג אותו, הציג מסמך שבו הוא מקנה את כל הזכויות בתביעה לטו"ר, ולכן הוא מעוניין להמשיך בתביעה.

התובעת חנוונית טוענת כי הנתבעת חייבת לה סכום כסף וזאת ע"פ הרשום בפנקס החנות. הנתבעת טוענת כי הרישום אינו מסודר והיא חייבת סכום קטן יותר.

תביעה לפיצויין בגין פיטורין,
התובעת פוטרה מעבודתה, לטענת התובעת מגיע לה כספי פיצויין, ויש לחשבם על פי משכורת החודש האחרון.
לדעת הנתבעת המשכורת האחרונה אינה משקפת את המשכורת האמיתית אלא כוללת תוספות שניתנו לה כחסד.
בנוסף התובעת מבקשת לקבל פיצוי כספי כנגד ימי המחלה שצברה במשך השנים.

ערעור על פסק.
לדעת המערער יש לבטל את הסכם החלוקה שעשה לגבי ירושת אחיו כיוון שלא נעשו בו קנינים על פי דין תורה.