הצדדים היו שותפים בחנות, ולאחר שהיה ביניהם דין ודברים פרקו את השותפות ע"פ הצעת בורר עם תנאים מסויימית.
לטענת התובע הנתבע הפר את ההסכם ובזה גרם לו נזקים. הוא פתח חנות בסמוך לעסק כנגד התחייבותו בהסכם.
הנתבע טוען שלא הוא זה שפתח את החנות אלא בנו.
בית הדין האזורי פסק שהנתבע חייב לפצות את התובע. ע"כ דן ביה"ד לערעורים.

התובע והנתבע היו שותפים בחנות. לאחר שפרץ ביניהם סכסוך הם פנו לעו"ד, אצלו הם חתמו על הסכם בו התובע יקבל 20 אלף ל"י ובזה יבטלו תביעותיו ודרישותיו.
כעת טוען התובע שהסכם זה נעשה באונס והוא תובע עוד סכומים.

התובע תכנן להקים חברה המפיצה ש"ס גמרא דרך העיתונות החילונית. לאחר שעמל לשכנע את בעלי העיתון והחל להקים את החברה, פנתה הנתבעת (הוצאה לאור של ש"ס) לבעלי העיתון ואיימה עליהם שלא להפיץ את הש"ס המתחרה. התובע תובע הפסד הוצאות ומניעת רווח.

ראובן קנה משמעון כמה מוצרי עתיקות (וימפלים - מיועד לתינוק בברית, וגם לספר תורה) והתברר לו שהמחיר שהוא שילם היה מופרז, הוא שילם 10,000דולר, ולא הצליח למכור אותם אפילו ב-3,000 דולר, לכן הוא תובע השבת המקח ואונאה. לטענת הנתבע זה דרך המסחר בעתיקות שלפעמים מפסידים ולפעמים מרוויחים.

הדיון עוסק בשאלת משמורת הילדים. האשה דרשה לפסול את הדיינים בטענה שהם מוטים לטובת הבעל.

התובע הוא שרברב, שהוזמן על ידי מנהל משק בישיבה לפתוח סתימה בצנרת משותפת לישיבה, ולישיבה נוספת, לאחר כמה שעות עבודה, פנה אליו מנהל הישיבה הסמוכה בבקשה שימשיך, לאחר שהשקיע מאמצים רבים, הצליח לפתוח את הסתימה, הוא ביקש 2,200 ש"ח עבור עבודתו, ומנהל הישיבה הראשון טען שהמחיר מופרז, והוא מעריך את העבודה ב-300 ש"ח.

בית הדין האיזורי נתן פסק דין לגבי בעלות על דירה. בערעור קבע בית הדין הגדול שהבעלות על הדירה שייכת לגורם אחר. ויש לבחון האם משמעות הפסיקה היא גם למפרע, כלומר האם ניתן לגבות מן המשתמש דמי שימוש על התקופה שבה היה בדירה כדת וכדין ועל פי פסיקת בית הדין קמא

התובעת ביצעה טיפול של איפור קבוע אצל הנתבעת שהיא קוסמטיקאית, נאמר לה על ידי הנתבעת שהטיפול הותר על ידי כמה רבנים, אך בבירור שערך בית הדין, אין רב שמתיר את הטיפול, לכן היא תובעת את הכסף ששולם בסך 1,200 ש"ח בחזרה.

התובע בן חו"ל בעל דירה בירושלים, חתם על חוזה עם הנתבעת שהיא מעצבת פנים, כדי שתארגן לו את שיפוץ הדירה, היא קישרה אותו עם קבלן ערבי, שהוא שילם לו כמקדמה 3,000 דולר, לאחר זמן הוא ביטל את העבודה, ונאמר לו על ידי המעצבת שכספו יוחזר, בסופו של דבר הכסף לא חזר, והוא מתלונן על כך שהיא לא יידעה אותו על כך שהקבלן אינו אמין.