התובע מתגורר בישוב שהוא אגודה שיתופית, הוא רכש מגרש עליו הוא בנה את ביתו, בשלב כלשהו המועצה הרחיבה את הכביש הסמוך לביתו, והדבר גרם למגרש נזקים, הוא תובע את הישוב בטענה שהוא יזם את הרחבת הכביש, הישוב טוען שהוא אינו הכתובת לתביעה אלא המועצה.

בין הצדדים סכסוך, אותו הם רוצים להביא לפני בית דין, אלא שאין הם מסכימים על בית דין שבפניו יביאו את הסכסוך.

התובעים ערכו בר מצוה באולם, אחד האולמות שהוקצו להם היה ללא מזגן, בנוסף היו שברי זכוכיות בחלק מהמנות שהוגשו, והיו כשלים נוספים, לטענת הנתבע הוא לא נכח במקום ולכן לא היה מעורב במתרחש.

התובע הוא בעל דירה שהזמין עבודת איטום מאדם המומחה באיטום, הוא שילם 6,500 ש"ח על עבודת האיטום, לאחר מכן לטענת התובע הוא ביקש מהנתבע להגיע שוב לאחר שנה, ולאחר שנתיים, לכן הוא דורש החזר על סכום זה.

התובעים השכירו קרוואן למגורים לנתבע במשך חמש שנים, במהלך השנה החמישית המשיכירם בנו מחסן, שגרם להריסת השביל, ונגרמו לנתבעים נזקים גדולים כתוצאה מכך הוא הפסיק לשלם שכר דירה.

בעקבות מגיפת הקורונה פנו לביה"ד עובדים אשר לא יכלו להמשיך בעבודתם מחמת הוראות הממשלה ושאלתם האם ניתן להפקיד את הצק' שבידם כנגד חודשים אלו.

עמותה השכירה דירה לישיבה תמורת 10,000 ש"ח לחודש, בשלב מסוים נתגלו בעיות במושכר ולכן

העמותה התובעת השכירה דירה לנתבעת שהינה ישיבה, לאחר שנמצאו ליקויים בדירה עזבו תלמידי הישיבה את הדירה, ובין הצדדים כמה מחלוקות בעניין.

התובעים רכשו מהנתבעים תכשיטים, לאחר זמן מה התובעים רצו להחזיר את התכשיטים בגלל שהם גרמו לזיהום לתובעת, הנתבעים הסכימו להחליף את תליון הפלסטיק של העגילים שלהם, לאחר תיווך האח הם הסכימו גם להחזרת התכשיטים, לטענת התובעים התכשיטים עלו 35,000 ש"ח, אך התובעים טוענים כי סכום זה אינו אפשרי, והסכום הוא נמוך הרבה יותר, בנוסף הם טענו שהם מסכימים לקבל את התכשיטים בחזרה אך אינם חייבים לעשות כן.

שטח הוקצה לטובת בית כנסת לשתי עמותות, העמותות הציעו כמה אפשרויות לחלוקה, ועמותה אחת החלה לבנות לפי אפשרות מסויימת, בין הצדדים ישנה מחלוקת אם הבנייה התחילה בהסכמה או לא, לטענת עמותה ב' הבנייה לא התחילה בהסכמה ולכן הם מבקשים מבית הדין לארגן את חלוקת המבנה מחדש, לטענת עמותה א' הבנייה התחילה בהסכמת עמותה ב' ומנהליה, והם ידעו על כך והסכימו.