התובע טוען כי, הנתבע גר בקרוון של האגודה מספר שנים ולא שילם את רוב חובו.
הנתבע טוען שקרוון זה היה הרוס כאשר נכנס אליו והוא זה ששיפץ אותו על חשבונו ובתמורה על כך האגודה הסכימה שלא ישלם שכירות .

התובעת רכשה מהנתבע מוצרים בתחום הרפואה האלטרנטיבית. לטענתה הם לא סיפקו מענה לבעיותיה. ולכן היא דורשת החזר כספי.

התובעת הכניסה מפות למכבסה, כיון שזה היה בעיר אחרת, היא הודיעה למכבסה שהיא תגיע בעוד זמן רב, לאחר כחודש ולאחר חג הפסח היא הגיעה לקחת את המפות, והסתבר לה שהם אבדו במכבסה, לטענת המכבסה לפי התקנון היא פטורה מאחריות לאחר שלושים יום, התובעת טוענת כי התקנון כלל לא היה תלוי כשהיא הביאה את המפות, בנוסף דבר זה לא נאמר לה.

התובעת שהיא קרובת הנתבע עבדה בחנותו של התובע כמנהלת חנות, הנתבע פיטר אותה לאחר כחודש וחצי, התובעת תובעת דמי הודעה מוקדמת בסך 4,000 ש"ח על חצי חודש, הנתבע טוען שזכותו היה לפטר אותה בגלל הכשלים בעבודתה, כמו כן הוא תובע בתביעה נגדית כ-2,000 ש"ח על נזקים שיצרה לעסק. הצדדים הסכימו על מסלול של תביעה קטנה.

האיש והאשה היו נשואים, האשה עזבה את הבית עוד לפני סידור הגט, לאחר הגט האיש המשיך לגור בדירה, האשה תובעת מהאיש כסף עבור השימוש בדירה, האיש טוען שעד למכירתה של הדירה בכל מקרה אין לאשה אפשרות לגור שם. האיש ערער על קביעת בית הדין האיזורי שקבע שעליו לשלם חצי דמי שכירות ראויים על הזמן שהתגורר בדירה לבדו.

התובע מתווך דירות טובע את שכרו על תיווך לקניית דירה.
הנתבע טוען כי היו לקויים בתהליך התיווך כגון אי דיווח על סטיה בגודל הדירה.

א׳ מכר דירה לב', עפ״י זכרון הדברים שכתבו, שכל זמן שב׳ לא ישלם את מלוא המחיר שנקבע ״לא יהיו לו בדירה זכויות או חובות״. כמו כן אם המוכר יחזור בו יצטרך להחזיר לקונה סך מסויים מערך הדירה. לאחר ששילם כמחצית ממחיר הדירה, מסר לו המוכר חזקה בדירה וגר בה כשלוש שנים, ונרשמה על שמו בחברת החשמל והמים. הדירה בנויה על קרקע המינהל, ושם רשומה עדיין ע״ש המוכר. בתוך תקופה זו הודיע הקונה למוכר שיש לו עבורו צ׳ק בנקאי להשלמת המחיר, אך המוכר לא רצה לקבלו. לאחר כמה שנים השכיר הקונה את הדירה לאחר, ונדהם לשמוע שהשוכר שלו עזב את הדירה ובמקומו נכנס שוכר אחר ששכר את הדירה מהמוכר.

הצדדים חתמו על הסכם ממון בזמן שהתחתנו, בזמן שהתגרשו היה לבני הזוג ילד אחד, בית הדין דן בסעיפים 12-13, סעיף 12 דן בחיוב דמי הסתגלות שלטענת הבעל עליהם להתבטל בגלל תלונת שוא של האשה, בסעיף 13 נכתב שאם יהיו לבני הזוג ילדים משותפים האשה תקבל מחצית מהדירה, לטענת הבעל כיון שכתוב בהסכם "ילדים" אין

בעל ואשה חתמו על הסכם גירושין לפני גירושיהם, הסכם הגירושין נחתם לפני הגירושין, בין הצדדים מתגלעת מחלוקת לגבי חלוקת בעלות חברה א' שהיא חברה משפחתית שהועברה על ידי אבי האיש לאיש, והיא לא ידעה עליהם, היא מבקשת לבצע איזון בנכסים אלו.

האיש והאשה חתמו על הסכם ממון שבו כל מכוניות האספנות יהיו שייכים לצדדים באופן שוה, התובעת מבקשת כי בהתאם להסכם יש להוציא צו לרשום את המכוניות על שמה. לטענת האיש, אין לרשום את המכוניות על שמה, כי כוונת ההסכם היא רק שכשיימכרו הרכבים היא תקבל את מחצית תמורתם.