התובע מכר לנתבע דירה בסמוך לדירתו. בחוזה המכר נכתב כי הנתבע מתחייב שלא לבנות בחצר וכי אם יבנה יחוייב בסכום גבוה השווה כמעט למחיר הדירה. בסופו של דבר בנה הנתבע בחצר. התובע תובע פירוק של כל הבנייה והשבת המצב לקדמותו או את מלוא הקנס. הנתבע טוען כי הגביה את הגדר מטעמי צניעות וכי ההתחייבות היתה אסמכתא ולכן אינו מחוייב בה.

לביה"ד הגיע תביעה כנגד ת"ח חשוב.

הנתבע פנה לבית הדין בטענה לבטל פסק של בורר יחיד בטענה שלא הייתה סמכוות לבורר לדון אותם וגם אם יש את חתימת ידו היא מזוייפת.

התובע רצה לקנות את דירת שכנו הנתבע. התובע הציע סכום והנתבע לא הסתפק בו. התובע אמר לנתבע שכל הצעה שיקבל - הוא יוסיף עליה. לאחר כמה הצעות שהתובע שהתובע הוסיף עליהן התקבלה הצעה נוספת, הצדדים חלוקים אם הנתבע הודיע עליה לתובע. כאשר ישבו הנתבע והקונה לסגור את פרטי העסקה בא התובע והוסיף על הצעת הקונה. התובע תובע לקנות את הדירה ואילו הקונה טוען שכיוון שכבר סגרו על מחיר יש לו זכות קדימה. למוכר לא אכפת למי ימכור.

הנתבע ביקש להשתמש בפלאפון של חבר הוא לקחו מהמקום בו היה מונח השתמש והחזיר כמה פעמים. באחד הפעמים הוא לא מצא אותו.

התובע נישלח להביא כסף מחוץ לארץ יחד עם כספו שלו. במעבר למטוס ניתפס השליח ע"י המכס והוצרך לשלם קנס. והוא דורש שהמשלח ישלם לו את הקנס. המשלח טוען שאינו חייב כיוון לא הוא אשם.

האיש והאשה הם יוצאי אתיופיה, והאיש בן שמונים ומבוגר מהאשה בשלושים שנה, להם ארבעה ילדים משותפים, ולשניהם היו אלו נישואים שניים, למרות שהם לא נישאו כדין, הם היו רשומים כנשואים, והתגרשו לפני כמה חודשים, האשה הרחיקה את הבעל במסגרת הסכם הגירושין, וזאת למרות שהוצעו כל מיני חלופות להרחקה.

אדם תבע מחברו אודות הלוואה שלא נפרעה. ביה"ד שלח לנתבע ג' פעמים הזמנה לדיון, והנתבע לא השיב להם ולא בא לדיון.
התובע הביא ראיות לטענותיו.

היתר פנייה למשטרה בטענת עושק במקרה של סרבנות לדין תורה

הגיעה פנייה לבית הדין שלאחר בירור נודע שתביעה זו הופנתה לעוד בי"ד.