התובע נשכר על יד הנתבע לשיפוץ ותיוג ספר תורה ישן. סוכם בעל פה בין הצדדים שהתובע יקבל סכום מסוים בסוף החודש הראשון. הנתבע לא שילם את הסכום מחמת אונס ועקב כך חדל התובע מעבודתו. התובע דורש את שכר העבודה שנעשתה עד כה. הנתבע טוען שעניין התשלום המוקדם לא היה מחייב וכי לקח את הספר לשני מגיהים והם חיוו דעתם שמבחינה מקצועית אין הבדל בין החלק ששופץ לזה שלא שופץ וכי חלק ניכר מאותיות יו"ד שבספר לא תויגו. עוד טוען הנתבע שהוא פטור מתשלום כיוון שהוצרך לשלם את הסכום המלא לסופר אחר שישלים את המלאכה וכן תובע סכום שהפסיד מחמת העיכוב.

הנתבע החל בלימוד כתיבת סת"ם אצל התובע. סוכם שהשכר ישולם בסוף למעט מקדמה. הנתבע בקש להפסיק את הלימוד טרם הסתיים. התובע דורש את שכר הלימוד המלא ואת סיום הלימוד או לחילופין את שכר הלימוד היחסי עבור מה שנלמד. הנתבע טוען שהראה את הכתב שלמד לסופר שטען שהוא פסול ועל כן הוא טוען שהתובע רימה אותו והוא רוצה להפסיק את הלימוד, הנתבע טוען שלתובע מגיע תשלום רק עבור הזמן שהשקיע. בית הדין מינה סופר מוסכם שיבחן את הכתב.

התובע מסר את רכבו למוסך של הנתבע לצורך תיקון הגיר הוחלף והתובע שלם על התיקון. לאחר שהתובע קבל את רכבו טען שהתיקון אינו מספק אותו והנתבע החזיר לו חלק מדמי התיקון ולא הצליח לאבחן את הבעיה. התובע לקח את רכבו למוסך אחר שם זוהתה הבעיה ותוקנה. התובע תובע את דמי התיקון המלאים ואת הגיר המקורי ובנוסף דמי שכירות רכב שנאלץ לשלם עקב העיכוב. הנתבע טוען שאמר לתובע להחזיר אליו את הרכב ואם צריך יחזיר את הגיר ליבואן כל עוד ישנה אחריות. הנתבע מודה שכך נאמר לו.

התובע הזמין את הנתבע להיות בעל תוקע ובעל קורא במניין בראש השנה באומן. הנתבע הסכים ובקש שהתובע ידאג לו למקום לינה. התובע הסכים בסופו של דבר ולפני שסגר מול המשכיר התקשר לנתבע ותיאר באזניו את מקום הלינה והנתבע הורה לו לסגור. כשראה הנתבע את המקום לקראת ראש השנה חזר בו מהסכמתו והודיע לתובע שכל העסקה בטלה כיוון שהמקום לא מצא חן בעיניו. התובע חפש שוכרים חלופיים ללא הצלחה וכעת הוא תובע את דמי שכירות המקום. הנתבע טוען שהמקום לא ענה לציפיותיו וכי המחיר מופקע ושהיה למשכיר זמן למצוא שוכרים חלופיים.

התובע גר מעל חצר הנתבע. הנתבע מגדל תוכים בחצרו. התובע טוען שהתוכים מרעישים מאד ומפריעים לו ותובע את סילוקם לאלתר. הנתבע טוען שהרעש סביר וכי הוא התייעץ ונקט פעולות למניעתו. בית הדין הורה לברר את עמדת החוק בנידון ולצורך כך נועץ במחלקת הפיקוח העירונית ובוטרינר העירוני.

עמותה א' בנתה קיר ממ"ק בשטח המשותף לעמותה ב'. עמותה א' תובעת חצי מדמי עלות הקיר מעמותה ב' כיוון שהוא ישמש גם אותה. בית הדין פסק שעמותה ב' חייבת להשתתף בהוצאה כיוון שראתה את התכניות המאלצות אותה לבנות קיר כזה ואף שלא החלו בביצוע התכנית אין זה פוטר אותם. למחרת שלחה עמותת ב' מכתב הבהרה בו היא טוענת שהתכניות כלל לא אושרו וכי הם אינם יודעים אם הקיר יועיל להם בכלל וכי הם אינם צריכים את הקיר על מנת לבצע את התכנית עבור הקומות העליונות יותר. עמותה א' טוענת כי שינוי התכניות ובנית קיר ממ"ק כפול תגרום עלויות גבוהות יותר וכי מעשי עמותה ב' סותרים את דבריה.

הנתבע בנה מרפסת לתובע וקבל עליו אחריות למשך שנה. בחורף התגלו נזילות שגרמו נזקים. הנתבע טרם הצליח לתקנם. התובע תובע תיקון הנזילות והנזקים והארכת האחריות לחורף נוסף. הנתבע מודה בעובדות.

התובעת עבדה אצל בית הספר הנתבע ופוטרה במהלך הריונה. התובעת תובעת את שכרה עבור החודשים בהם לא עבדה ואת השבתה לתפקידה כיוון שהפיטורין אינם חלים על פי החוק הן מחמת ההריון והן מחמת שנעשו בעל פה. הנתבעים טוענים שהתובעת עבדה בפרקי זמן קצרים שאינם מזכים אותה בזכויות של עובד קבוע וכי הוסכם טרם תחילת העסקתה שהיא מוותרת על זכויותיה החוקיות, הנתבעת אף הסכימה לחתום על כך. הנתבעת טוענת כי נמנעה מלחתום על כך כיוון שלא קבלה את התנאי.

התובעת תבעה את בית הספר ממנו פוטרה במהלך הריונה. לאחר הדיון קבלה הנהלת בית הספר על כך שבדיון טען בעלה של התובעת ולא התובעת עצמה. בנוסף טענה ההנהלה כי את התביעה יש להפנות לעמותה שמימנה את בית הספר בתקופת העסקתה של התובעת.

מר א' החל בביצוע עבודות בניה אצל מר ב'. מר א' טוען שנתאנה בעבודת הבניה ודורש שכר מלא עבור כל העבודה ובתמורה ישלים את העבודה. מר ב' טוען שמר א' אינו מקצועי על פי חוות דעת שקבל על איכות העבודה שבוצעה. כמו כן טוען מר ב' שנגרמו נזקים לדירה ונזקים לשכנים עקב חוסר המקצועיות. מר ב' תובע גם פיצויים על איחור בסיום העבודה. בית הדין מינה שמאי מטעמו לבדוק את איכות הבניה וערכה.